בלוגהה

עוד שעות מעטות ואני טסה חזרה. מסע ארוך, רווי עצירות מציקות,  חזרה לארץ השיכורים הקרירה, אל זרועותיו הדקיקות של המבורגר המתגעגע ואל השגרה הנוחה אליה התרגלתי בתשעת החודשים האחרונים.

אך לרגע קט זכיתי לראות מקרוב את חיוכיהם של אהובי ולצערי גם את הקשיים, אלו שכמעט והיה לי נח להדחיק. פתאום אני מרגישה בוגדת שמשאירה את כולם מאחור.

אני כבר מתגעגעת וגעגועי לעד יהיו בעברית.