בלוגהה

הוא הניח לי להמשיך לנמנם במיטתו אותה הוא עזב לטובת העבודה, השאיר לי מפתח על השולחן הקטן ונשיקה במצח . אני עצמי לקחתי יום חופש כדי לחגוג עם שארית הפליטה שכאן את יום העצמאות בדרך המסורתית של ברביקיו. עוד מעט אתקלח ואצא.

העברנו כמה ימים צמודים ומהנים ביחד. בתחילה היה מזג אוויר נאה בצורה בלתי רגילה אז נכנסנו לרכב ונסענו ספונטנית לחוף כדי להנות מקצת שמיים נטולי עננים ושמש נדירה. ישבנו על החול הקריר וחלקנו חטיפים וניסיתי, ללא הצלחה, ללמד אותו לפצח גרעינים שחורים. חום של ממש היה כבר יותר מדי לבקש אבל הטמפרטורה הייתה מספיק נעימה כדי להרגיש את גרגרי הזהב בין בהונות רגלינו היחפות.

בדרך חזרה הוא השתעל ולהראות סימני שפעת וביקש שאוריד אותו בדירתו כי הוא לא רוצה להדביק אותי אך פיתיתי אותו להשאר והבטתי לטפל בו היטב ויצא שחוויותי כאבי ביוץ באותו הערב אז היינו "חולים" יחד.

בערב למחרת יצאתי לבר עם חברות. אחת מהן הייתה אמיצה מספיק כדי לשאול ישירות "אז מה הסיפור שלך ושלו?" ובפני השניה התוודתי בעצמי, למרות שהייתי בטוחה שהיא כבר יודעת כי בפעם הקודמת שיצאנו והייתי שיכורה וחלושה מהקאות מכדי לנהוג אמרתי בפה מלא כי אני עולה אליו לדירה. היא הרימה גבותיה בפליאה ואמרה "ידעתי! שניכם הייתם קרובים מדי כדי שלא יקרה ביניכם כלום" ואני עניתי "דההה!".

זה היה מעין לילה של גילוי סודות בו אני סיפרתי לאחת מהן עלינו, השנייה סיפרה על קראש מהעבודה וגם נשיקה והשלישית סיפרה על הפרטנרים המרובים שלה.

גם אחרי הבילוי הזה חזרתי אליו ובילינו עוד שני לילות מאוד דביקים וזוגיים יחד. וכעת, כאמור אני כותבת לכם מבין סדיניו.

יהיה לי קשה לחזור.