בלוגהה

בין אם זה פייסבוק, פוקימון גו או חוויית הרילוקיישן בכללותה, אני חיה בצורה וירטואלית מדי, מאלחשת את השאיפות והמוטיבציה שלי בעזרת הסחות דעת ובידור רגעי שבולע אותי בשטחיותו על ידי טפטוף קבוע של כלום דהוי לוריד.

אם אחדל להביט במסכים ובתקרה בחוסר מעש, אגלה שכל האפשרויות פתוחות בפני ואבהל. אם מנסים- נכשלים. אם דוחים בתירוצים קלושים- אז תמיד אפשר מחר. או מחרתיים. 

או שנה הבאה.