בלוגהה

התהפכתי בשנתי הלילה. אתמול ישנתי הרבה מעבר למה שתכננתי והוא התעורר כמה  שעות לפני אבל כשהגיע הזמן עבורו ללכת לישון הצטרפתי כי כיף לי להתכרבל.

התהפכתי בשנתי הלילה מרב חלומות על קרבות MMA, ימין ושמאל בצד שלי של המיטה, בתנועות קטנות עד כמה שאפשר מרחמים על שינתו המופרעת בקלות יתרה עד שהסתובבתי וראיתי ששוב נותרתי לבד תחת השמיכה. הוא ודאי התגנב בפעם המי יודע כמה לחדר השינה השני בנסיון לשקוע בשינה איכותית יותר, נטולת התהפכויות ומרפקים לצלעות.

לפעמים נדמה לי שאנחנו כל כך רחוקים ושהוא לא מבין אותי בכלל. יש לו חיוך חמוד שבא מהעיניים, הוא מהנהן במקומות הנכונים ומלטף אבל המילים שלי כנראה לא מפעילות את המתג הנכון במח.

אנחנו מסתדרים לא רע אמנם, אבל יש בינינו כמה הבדלים מעקצצים.

כמזרח ממערב, לחץ מול שאנטי, פעלתנות מול רקבון ספתי, תכנון מול זרימה, ליבידו גבוה מול נמוך, לילה מול יום. כן, עד כדי כך זה יכול להיות שונה לפעמים. 

שוני הוא מאתגר ומעניין אך לפעמים גם מתסכל. ואני, שבאה עם נסיון של מספר מערכות יחסים ארוכות כבר למדתי להכיר את עצמי בסיטואציות שכאלה ויודעת שאני בקשר עד הסוף- גם כשיש בעיות ארוכות טווח שמעירות קול קטן בראש שלוחש לי "למה את נכנסת לבלאגן הזה? זה לא שאתם נשואים ואת ממש לא חייבת להיות פה" נוטה להתעלם ולנתב את מירב המהמאצים כדי לתקן ולשפר.

אולי בגלל שהוא חדש במשחק הזוגיות לא מכיר התנהגות שכזו או שאולי הוא זוכר טוב ממני שזה בסה"כ זמני וכנראה לא שווה מאמצים מיוחדים מצדו.