בלוגהה

שיט!

כבר 7?! אני בחיים לא אספיק להתארגן!!

קמתי, עשיתי את הדברים הרגילים של הבוקר בחיפזון, ואז נכנסתי לשירותים, פתחתי את הקופסה הגדולה של הג'ל לשיער, העמדתי לידי את הספריי הירוק, והתחלתי במלאכה.

עשיתי גולגולים קטנים שכאלה ברוב השיער חוץ ממאחורה, כי תכננתי להשאיר את סידור השיער המסובך עד למוצ"ש, ובכל זאת אני צריכה לישון.

לאחר שסיימתי צבעתי את השיער בירוק, לקחתי צבע פנים חום ומרחתיו, סיימתי להתלבש, הרכבתי את המשקפיים שהתחפשתי איתם בשנה שעברה לשבי, והתחלתי ללכת לכיוון בצפר, לבושה כראש-דשא. (בקרוב תמונות!)

כשהגעתי לבצפר, ראיתי צמד זיינוקיות בכניסה, שעל פניהן בעטה:

זיינוקית א': ~מסתכלת עלי~ "אמאלה, מה זה?"

גהה: "אני ראש דשא!!"

זיינוקית ב': "אני לא יודעת אבל זה מאוד מפחיד אותי..."

זיינוקיות מפגרות.

כשנכנסתי לכיתה, לאחר כל מבטי התמיהה צווחתי לכל עבר "ראש- דשא, ראש- דשא, אני ראש-דשא!!!!" קרפלך, חינה והארלם התלהבו.

קרפלך באה עם שרביט וכתר והתחפשה למלכת המלכות, חינה באה עם כובע בוקרים זהוב והחליטה שהיא פדופיל טקסני, אבל לדעתי היא נראית יותר כמו PIMP (היא אמרה לי לכתוב את זה "באנגלית... ובקפס לוק!"), והארלם התחפשה לאתיופית, בעזרת המון צללית שהיא מרחה על הפנים, מקל מאפריקה, וטורבן הודי שקצת בלבל את כולם.

מאוחר יותר גם תפוזינה- שבאה עם צעיף נוצות וכנפיים קטנות על הראש, הצטרפה, ואף היא התלהבה.

לאחר החלפת משלוח מנות הכיתתית, שבה נתתי משלוח מנות לפרילי וקיבלתי מטבריה, ערכנו בין חברותינו החלפה, אני נתתי וקיבלתי מקרפלך.

כשהסתיימה ההצגה של השמינית, התחלתי ללכת לכיוון עזריאלי, שכן קבעתי להפגש שם עם אוזה וחברותיה כדי שנוכל לראות את התחפושות אחת של השניה.

הן ארבעתן התחפשו ללהקת KISS! והתחפושות שלהן היו כ"כ מושקעות ויפות! (אולי בקרוב תמונות), אני בהתחלה אפילו כמעט ולא זיהיתי אותן בגלל האיפור!

היינו בקניון בערך 10 דקות, ואז החלטנו ללכת משם.

הסתובבנו לנו קצת בעיר, וכמה מחברותיה הלכו, ואז כל הנותרות, שכללו אותי, את אוזה ועוד שתי חברות, נסענו לקניון גבעתיים החדש.

מדי כמה דקות אנשים שיבחו את המתחפשות על הרעיון האיפור וההשקעה.

עוד כשהסתובבנו בעיר, אמרו לנו שמאוד יפה בשירותים שבקניון ושכדאי לנו לבדוק אותם. כשנכנסנו לשם והמתחפשות תיקנו את האיפור שלהן, כמה ערסים נכנסו, שמו ידיים על חברות של אוזה, שהתחילו להתעצבן ודרשו שלא יגעו בהן, התירוץ שלהם היה שהם לא ראו את הסמל והן חשבו שזה השירותים של הבנים... טיפשים.

אכלנו גלידה. מתישהו כמה ילדים מפגרים עברו לידינו ועשו להם קולות של איזה חתול עצבני או משהו כזה, אחרי שהם התרחקו קצת צעקתי עליהם "מיאווו!!!" מה שגרם ואוזה וחברותיה לפרוץ בצחוק.

לאחר שהסתובנו עוד קצת, ותפוזינה התקשרה מדי פעם כדי לברר לאן יוצאים הערב, בנדודשלי התקשר, ושאל איפה אני, כי הוא בדרך לקניון גבעתיים, אמרתי לו שאני שם ושיפגוש אותי. כשהוא הגיע הוא צחק על התחפושת שלי ("מאיפה את מוצאת את הרעיונות המפגרים האלה כל פעם?") ערכתי היכרות בינו לבין כולן, והתלהבנו קצת מהשיער המחומצן החדש שלו, והוא הסתובב קצת לבד, וכשחזר, אני והוא הלכנו הביתה.

עוד כשהיינו בקניון, חג'י התקשרה, ואמרה שניפגש במיניקניון ומשם נלך עם כולם לעזריאלי. כשעברתי מהרחוב של בנדודשלי ונפרדתי ממנו, פניתי לכיוון הבית שלי. כמה דקות אחרי שנפרדתי ממנו, שמעתי קול שקורא לי, מסתבר, שאמא שלו רצתה לראות את התחפושת שלי, והוא שכח מזה, ולכן הוא בא לצלם אותי בפלאפון. הצטלמנו פעמיים, כי בפעם הראשונה עשיתי "פרצוף תשעה באב".

המשכנו לנסוע עד שהגענו לעזריאלי, שם פגשנו בבורגר ראנץ' את חינה, תפוזינה ומנגה, שגם התלהבה מהתחפושת.

אחרי שתפוזינה ומנגה סיימו לאכול, נשארנו לשבת ליד השולחן, ובלבלנו את השכל, בזמן שחשתי שלא בנוח באזור הקרקפת. חלק מהגולגולים שעשיתי, היו צמודים מדי לקרקפת וכתוצאה מכך כמה שערות היו מתוחות מדי. התחלתי לנסות לפזר את הגולגולים ללא הצלחה. חג'י וחינה שראו את מעשי והן חובבות שיער יותר ממני, נחלצו לעזרתי.

הג'ל היה קשה, והספריי הירוק עשה את העניין רק ליותר מלוכלך, אבל כשהן סיימו, שיערי לא היה עוד חלק ונפול, הוא היה מתולתל! שירלי טמפל מתולתל! כ"כ מתולתל, שכשהזזתי את הראש למעלה ומטה זה קפץ, ממש כמו קפיץ!!

למרות שהשיער שלי היה מגניבי, עדיין היה לי את הצבע החום על הפנים שהרס, לכן שהלכנו לשירותים ואני הורדתי את הצבע.

הסתובבנו לנו ומדדנו פאות, הצבענו על מישהו שחג'י ומנגה (וגם קצת אני..) חשבו שהוא די חמוד.

כשיצאנו מהחנות עם הפאות, חינה וחג'י ראו חבורת בנים עומדת לה ליד המדרגות הנעות, וחינה החליטה שהמעשן שבחבורה הוא מאוד חמוד, ולכן הן עברו ליד החבורה "בטבעיות" מספר פעמים...

המשכנו להסתובב עד שעצרנו באיזה דוכנון ממתקים שכזה כי תפוזינה קנתה איזה בננות ג'לי מגעילות ועוד שוקולדים. אני וחג'י ראינו את הסוכר השקוף הזה, והתוכחנו שוב האם קוראים לזה סוכר נַבַּט או קנדי, וכששאלנו את המוכר, הוא אמרה "נראה לי שקוראים לזה קוביות סוכר.."

כשהתרחקנו משם, הודעתי לחבורתי בזו הלשון "נכון המוכר של הממתקים...? יאמי!"

סופר פארם. חשבנו להתאפר ולהתחפש כמו שכבר עשינו פעם, רק שהפעם תפוזינה מנגה וחינה התייאשו מהר יותר, ולא רצו כ"כ להתאפר. אני וחג'י התאפרנו קצת, ולאחר שאני חג'י ומנגה- שהתחרטה בסוף, הצטלמנו, קניתי לי לימונדה, ואז פלטתי בתמימות מרובה "היי חג'י... הלימונדה הזאת חמצמצה, בא לי לקנות איזה משהו מתוק..." חג'י הסכימה איתי ואמרה שבא לה מסטיקים, וכך חמקנו לנו חזרה אל דוכן הממתקים, והפעם גם קניתי את הסוכר הזה.

 -" לא נכון, אני ראיתי אותו קודם!!"

כך בערך רבנו אני נגד חג'י על מוכר הממתקים- איש השוקולד, ורבנו ביחד נגד חינה שטענה שהוא היה סיסי ובטח גם הומו, ושאיש הסיגריה שלה היה הרבה יותר חמוד. רק מנגה עדיין חשבה שהאיש מהחנות עם הפאות היה הכי חמוד...