בלוגהה

קונספירציה ענקית!

איזה שלושה טרקטורים ועוד שלל כלי רכב אדומים ניסו לדרוס את שנינו היום (בעיקר אופנועים, אבל היה גם איזה אוטובוס אחד...).

חוץ מזה במקום לנחלת בנימין הלכנו קצת על החוף, ולכיוון הירקון, ואפילו לקחנו לסירת פדלים לחצי שעה ואמרנו "וווייייי!!" כל פעם שחלפה ליידנו סירת מנוע שעשתה לנו גלים.

כשחזרתי הביתה שפוכה לחלוטין גיליתי שקצת נשרפתי בלחיים וממש טיפה באף... נו שיהיה.

הייתי קצת על המחשב וגיליתי שאירגנו במבל"ל על האש בפארק, והכי באסה שארגנו את זה מהיום להיום ובטח אף אחד לא יודע על זה ולא יהיה שם. היה כתוב שצריך גם להביא לשם משהו, אז אמרתי לאבשלי שיקנה מלפח"צים (מלפפונים חמוצים).

השלב הבא, לברר מי בא.

ניסיתי לגרור לשם את חג'י, אך היא עדיין מקורקעת ומבואסת, את הארלם לא הצלחתי לתפוס, ההיא עם השיער נמצאת בחיפה וחברי היקר אמר בכלל עוד אי שם בירקון שהוא הולך לטחון עם המשפחה שלו.

החלטתי לפנות אל קרפלך שלא במבלל. אחרי שהיא שמעה שיהיה שם אוכל זה לא היה קשה מדי.

גהה:~קולות של תרנגולת מקרקרת, שאח"כ נחנקת~

קרפלך: "מה זה היה..?"

גהה: "זאת התרנגולת השחוטה שמחכה לנו ב-על האש"

קרפלך: "לא תרנגולת שחוטה... תרנגולת שהתבאדה!"

היהי מבדרת.

חיכיתי לאוטובוס של קרפלך בתחנה כשבנתיים הצלחתי לתפוס את הארלם ולידע אותה בעניין והיא אמרה שהיא כנראה תצטרף מאוחר יותר.

האוטובוס של קרפלך הגיע.

נסענו... נסענו... ואז שהגענו די קרוב לפארק, שאלתי אותה אם צריך לרדת פה, והיא אמרה שנראה לה שלא. אז המשכנו לנסוע.

ואז הגענו למקום לא מוכר, שהיה ברור שכבר עברנו את הפארק אז ירדנו. קרפלך הייתה לחוצה "הם יגמרו לי את כל האוכל!!" אני ראיתי את הצד המשעשע שבעניין, והתחלתי להוביל אותנו עפ"י אינסטינקט, חוש כיוון דפוק וזכרון עמום ביותר מתקופת היסודי לכיוון הפארק.

הגענו ושם פגשנו את הארלם.

הבעיה הבאה הייתה למצוא את אנשי המבלל.

הסתובבנו כמה פעמים ולא מצאנו, וגם הפלאפון של עגבניה בוגרת המבלל היה כבוי.

התחלנו להתייאש והתחלנו גם לרעוב, אז החלטנו שנפתח את קופסת המלפח"צים של הארלם (כי שלי הייתה בחומץ.. איכס). אחרי עוד כמה דקות רוויות בהליכה וקיטורים, מצאנו באופן מפתיע את עגבניה שבדיוק הגיעה כנראה, והיא הובילה אותנו לחור נידח בפארק שבחיים לא היינו רואים שיש שם אנשים (כי היה חושך, כאילו...).

האנשים דיברו בעיקר על צבא, אבל לא היה לנו כ"כ איכפת כי הם האכילו אותנו בקבבים.

קרפלך החליטה שהיא רוצה להשען עלי, ולא היה לה כ"כ נח אז בסוף נשענו גב אל גב, ושרנו גם את בוהמיין רפסודי... סתם כי ככה.

בסוף חזרנו הביתה עם עגבניה ואממ זהו. עכשיו אני פה ועוד מעט אני אלך לישון.. יום מגניב מצפה לי מחר.