לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוגהה


...Wiggle your toe


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2019    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

תמונת מצב


מותשת.

בימים האחרונים ישנתי מעט והתרוצצתי הרבה.

המח שלי עייף והריכוז כמעט בלתי אפשרי כרגע, למרות שהרצון ישנו.

כפות הידיים והגב מרגישים היטב את המאמץ של פירוק בסיס המיטה שערך כמה שעות, ואז כיסוי הקרשים בניילון, טיטוא, שטיפה, חזרה הביתה, מקלחת כפויה והרתחת בגדי כדי לוודא שלא הבאתי טרמפיסטים אל ההורים.

נכנסתי למיטה סביב השעה חמש וחצי והקצתי לפני עשר.

 

מרוששת.

שכ"ד, חשבונות, המון רהיטים, בלת"מים (הדברה) ומי יודע מה עוד. 

להיות אדם בוגר זה יקר. מתגעגעת לתקופת הרילוקיישן שבה הכל נעשה סביבי ולא עלה לי כמעט כלום. 

 

מורעבת.

לא יודעת למה, אבל לאחרונה אני שוכחת להאכיל את עצמי ושמה לב לכך רק כשאני כבר די חלשה. לעתים זה עובד הפוך - הגוף שוכח שהוא רעב ורק בערב אני נזכרת שלא אכלתי כמעט כלום ואיך בכלל שרדתי את היום הזה. באופן כללי מתעצלת לערוך קניות וכשזה קורה אני מתבאסת כי אני מתגעגעת לסופר מרקט ולמוצרים (ולמחירים!) של ארץ השיכורים.

 

 

מרוססת.

המדביר שהזמנתי עשה רושם של מקצוען ופדנט.

בתחילה הוא עזר לי להוריד את בסיס המיטה המפורק והעטוף. כשחלק ממנו הציץ מבעד לשקית הוא הצביע ואמר שהבעלים של בסיס המיטה הזה ללא ספק סבל ממנו והסביר בפירוט על הסימנים בעץ ועל נקודות קטנטנות שמעידות על המצאותם של הטפילים הארורים ושאותם אני חשבתי לחלק נורמלי מהעץ. כאשר בדק את החדר ותכולתו בצורה מדוקדקת קבע שחוץ מחריץ זעיר בקיר חדרי בו ראה סימנים קלים, הכל נקי וכך גם חדרו של השותף והסלון. הוא שמח לגבי הממצאים ואמר שנראה כי "תפסתי את זה בזמן".

הוא יחזור בשבוע הבא לוודא שהכל עדיין כמו שצריך ואני בהחלט מקווה שהסרט הרע הזה מאחורי. 

 

מתוזזת.

עדיין צריכה לנסוע לצד השני של העיר כדי קנות את כיסוי המזרן המיוחד ולעטוף את המזרון הכבד כך שגם אם משהו נכנס פנימה, הוא ימות שם ולא יחגוג עלי בלילה.

 

מתוקתקת.

בהוראת המדביר, עזבתי את הדירה לארבע שעות כשמכונת הכביסה ממשיכה לפעול.

כל הבגדים, המצעים ונעלי הבית הפרוותיים שהיו לי בחדר צריכים לעבור חצי שעה של שטיפה ב60 מעלות לפחות. 

אז יש כהים, ובהירים ופוך וכרית שלבדם יתפסו את מכונה, וזה אומר המון הפעלות מכונה ומייבש.

 

מתגרדת\ מצורעת.


יצויין כי הבליטה המוזרה בזרוע מקורה מניתוח ומתכת ביד ולא מהתנפחות הנגעים.

 

נכתב על ידי , 21/11/2017 19:21   בקטגוריות עם זה אני נאלצת להתמודד..., שחרור קיטור, בעע, פוסתמונות  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גהה ב-23/11/2017 13:29
 



אנטיפתיות של שותפים


מקרה #1

 

הבחורה אמרה שהיא מראה את הדירה עד השעה 21. הגעתי ממש לקראת שעה זו (דירות אחרות עיכבו אותי) והרמתי טלפון לוודא שאני במקום הנכון. 

לבחורה היה מבטא דרום אמריקאי כבד ואמרה שהיא כבר יצאה מהדירה אבל השותפה אמורה להיות בדרך, היא רק תעשה לה טלפון זריז ותוודא את זה.

התיישבתי בפתח הבניין כמו הומלסית ולאחר כמה דקות היא אישרה שבעוד מספר דקות שותפתה תשוב לדירה, מה שאכן קרה.

 

"זה החדר שמתפנה" היא הראתה לי חדר פיצי "הוא אמנם קטן אבל הוא שקט מאוד.שלי גדול יותר וקרוב יותר לכביש ולסלון אז אולי עדיף לך".

היא עשתה לי סיבוב של עוד דקה ואז היא קיבלה טלפון.

 

תרחיש אפשרי ראשון:

היא עונה, אומרת "אפשר לחזור אלייך עוד כמה דקות?" ומסיימת איתי.

 

תרחיש אפשרי שני:

היא מתנצלת בפני ואומרת שזו שיחה חשובה והיא חייבת לענות אבל משתדלת לקצר. 

 

מה קרה בפועל? היא ענתה לטלפון, לבחור/ה המכונה מוגלי, הלכה לכיוון הספה, הורידה נעליים, התרווחה לה וסיפרה לו/לה באריכות על שהייתה היום בים, סיפרה על החוף.. לא, לא החוף הזה אלא השני! ושבקושי היו גלים ואיזה באסה זה. אני בינתיים עמדתי בצד כמו מפגרת, ממתינה כמה דקות ארוכות שתואיל בטובה לשחרר אותי.

לאחר עדכון בפייסבוק, כשאני עומדת כמו נר בקצה הסלון ובטווח ראייתה, הכנסתי את הפלאפון לכיס ופניתי לכיוון הדלת "טוב... אז נראה לי שאזוז, תודה".

הייתה לה הבעה מופתעת על הפנים שעזבתי. אני הייתי מופתעת שהיא בכלל הייתה מופתעת.

 

מקרה #2

 

ראיתי פוסט על חדר שמתפנה בדירה שנראית נחמד ויצרתי קשר עם הבחורה שפירסמה. במודעה היא תיארה את האזור אבל לא נתנה כתובת.

יצרתי איתה קשר כדי לברר מתי אפשר להגיע לראות את הדירה.

 

היא: 21:15 מתאים לך?

אני: סבבה, אפשר את הכתובת בבקשה?

היא: יש אנשים עד 21:30, מתאים לך 21:45?

אני: כן. כתובת?

היא: ליד חניון *זה וזה*

אני: ~מתחילה להיות חסרת סבלנות~ אני לא כל כך מהאזור... אפשר בבקשה את הכתובת של הבניין?

היא: *שם רחוב*

אני: ~נושמת עמוק~ ומספר הבניין והדירה?

היא: אומר לך באותו היום.

אני: אוותר, תודה.

 

מה הקטע לא לתת את הכתובת? באמת שלא ברור לי הקטע המפגר הזה.

 

 

עוד ממאורעות היום, הדירה שמצאה חן בעיני נחטפה.

בדירה הזו היה שותף יוצא שלא ידע לתת לי תאריך כניסה שכן עוד לא היה לו חוזה חתום, וגם שותף נשאר שחשתי כימיה טובה איתו ושטרח לעדכן ולשאול על החיפוש מדי פעם מה שחיזק אצלי את התחושה שהדירה "אצלי בכיס" ברגע שתתפנה.

אז היום הנשאר שלח לי הודעה שאומרת שסופסוף היוצא יצא אבל במקומי תכנס ידידה שלו שהוצאה מהדירה שלה ושהוא מצטער, מקווה שאמצא דירה בהקדם ובכל זאת ישמח אם אני עדיין בראש של לצאת איתו לערב אירוויזיון. 

עד כה ראיתי בדירה הזו כפלאן בי וההודעה ממנה התחילה לי את היום ממש בבאסה.

 

 

ובכל זאת משהו טוב יותר לסיים איתו את היום, ראיתי דירה נחמדה בשישי והבחורה אמרה שתשלח לי את החוזה למייל בהמשך השבוע. משבושש להגיע, יצרתי איתה קשר והיא שאלה מתי אוכל להגיע שוב לדירה לפגוש את הבנות (היא השותפה העוזבת), כך שלפחות ישנה התקדמות. אולי. 

 

יתרונות הדירה: חדר ענק, שירותים ומקלחת פרטיים ובמקום מרכזי.

חסרונות: ללא סלון, יש התחלה של עובש בתקרת החדר! היא אמרה שיש חברה שמטפלת בזריזות בכל בעיה בדירה כך שאני מקווה שהעניין יפתר במהרה.

 

 

 

נכתב על ידי , 24/7/2017 22:11   בקטגוריות בעע, שחרור קיטור  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גהה ב-26/7/2017 16:24
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 36




קוראים אותי
38,344
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , מתוסבכים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגהה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גהה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)