בלוגהה

יש לי הרגשה שדברים זזים בזמן האחרון.

מהצד האחד הרעיון של אישור עבודה עלה לי בראש בזמן שאבי ואני קיימנו עוד אחת משיחות בנושא "את מדברת יותר מדי בפלאפון, אני אחפור לך על זה עכשיו עד שתרצי למות" אשר כמו המחזור החודשי מגיעות אחת לחודש ומשאירות לי הרבה כאב ראש. מיותר לציין שהשיחה התנהלה בפלאפון בשביל הסיפתח לחשבון הבא. בזמן האחרון ועקב הקורס שיצאתי אליו לפני מספר חודשים נראה כי שני אפטרים בשבוע יהפכו להרגל (א-מן!) שאותם כמובן אוכל לנצל כדי לעשות כסף ואיתו להעלות את תחושת הבטחון שלי.

המכשולים שעומדים בפני הם שתי חברות לחדר שנראה כי האפטרים שלי באים על חשבון שלהן, כמובן שאין לי קשר לכך אבל אם הן יצליחו להשיג את השיוויון שהן רוצות יתכן ואחזור לימי האפטר אחד, והשני הוא שכרגע יש לי פלוס די גדול ואני לא בטוחה שהעובדה שהולך להיות לי עוד חשבון תשכנע את המש"קית לתת לי את האישור המבוקש.

בחודש ומשהו האחרונים מופיעים לי כל מיני מיחושים בחלקי גוף שונים. זה התחיל מהגב התחתון שכאב יחד עם רגל שמאל, המשיך לרגל ימין שכאבה כמה ימים, המשיך לגב שכאב שגרם לי לתפוס אותו פעמים רבות בתנוחה שאופיינית לסבתות ובין לבין נתפסו לי שרירים בקטנה. אני מקווה שהמצב הבריאותי שלי ישתפר בלי ההמצאות שמפתיעות אותי פעם בשבוע.

לא ברור מה המצב עם חברות שלי. אחת הולכת לעבוד בסינגפור, שתיים אחרות רבו ולא מדברות כשאחת מהן לומדת ועומדת לגור בירושלים הרחק ולא ברור מה המצב עם השניה וכשבין לבין חלק מהנותרות אני רואה פעם בהמון זמן.

לא יודעת גם מה איתי, הכל כנראה באמת זז. השאלה היא לאן?

*הערה: לא היה לי כח לערוך את הפוסט, אז עמכם הסליחה על שגיאות הקלדה/ניסוח עילג וכיו"ב.

דווקא הדברים הולכים לא רע בזמן האחרון.

שבוע שעבר הייתה הדממה שבמהלכה יצאתי המון עם החבר. שתינו, אכלנו מלא אוכל טעים (הרבה אבוקדו) ועשינו טיול ארוך ביפו הכולל פקאנים מסוכרים.

ואני מסתכלת על כל זה באור חיובי על אף שמספר ימים לפני היציאה לחופש התחילה לכאוב לי הרגל מסיבה לא מובנת וכל פעם שהייתי עושה הליכה ארוכה מרבע שעה היא הציקה לי ושבסוכות ישבנו אצל חינה והחלטתי להתעדכן עם עצמי בעזרת המשקל שנח אצלה בסלון, ואז, הו אז גיליתי שלא סתם יללתי כל הזמן אלא באמת עליתי חמש ק"ג.

במשך כמה ימים התעלמתי מהכאב ומהמשקל העודף ועכשיו חזרתי להיות ילדה טובה ולא להתאמץ יותר מדי ולאכול יותר בריא, לפחות כל עוד אני בבסיס שם זה הרבה יותר קל.

חוץ מאלו אני אמורה להתקדם במוסך בזמן הקרוב ומצפים ממני להיות מוסמכת תוך כנראה חודש, מה שנותן לי מוטיבציה להוכיח את עצמי, אני מקווה שאצליח לעמוד בכך.

אני אוהבת את האנשים סביבי, באמת, אפילו אם לפעמים אני קצת קטנונית. שעות בודדות של מצב רוח מעט ירוד לא משתווים לשנים של ביחד.