לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוגהה


...Wiggle your toe


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 




הוסף מסר

11/2012

על יצר הרס עצמי


לא קל לשבת כל היום וללמוד, גם נסיונות השכנוע לא תמיד צולחים. אני יודעת שעכשיו זה הזמן לקרוע את התחת שהרי הבחינה עוד מעט יותר משבוע וחצי ושארגיש החמצה של ממש אם בסופו של דבר שוב לא אשיג את הציון שאני צריכה כדי להתקבל אבל מאוד קשה לי להביא את עצמי לידי כך והנה, עובדה שאני יושבת עכשיו וכותבת את הפוסט הזה במקום לשוב לגיאומטריה ולסדרות.

לפעמים בא לי, ואני חושבת שאעשה זאת באמת, לקחת פלקט ולכתוב עליו בטושים בולטים ובאותיות גדולות "תפסיקי לוותר לעצמך!!!" ולתלות את זה על הארון מול המיטה, שזה יהיה הדבר הראשון שאראה בכל פעם שאתעורר והאחרון לפני שארדם, אולי זה יכנס ככה לאט לאט לראש וישיג משהו. ברגעים שההרס העצמי יושב מאחורי ההגה אני ממש אומרת את זה לעצמי. לפעמים זה גם עוזר.

 

אני עושה פסיכומטרי כדי להצליח להתקבל לתואר שאני לא מאוד רוצה אבל הוא אמור להיות די רווחי ומשתלם כדי שאוכל לעבוד בעבודה מלחיצה ולא מאוד מעניינת שתאפשר לי לממן את אורח החיים שהייתי רוצה שיהיה לי אילו רק היה לי זמן להנות ממנו.

אני חושבת שצעירים רבים יסכימו עם המשפט שכתבתי כאן כרגע ולפעמים אני תוהה למה ה חייב להיות ככה? הרי חיים רק פעם אחת ובאמת שאילו הייתי עושה מה שאני באמת רוצה בלי להתחשב באף אחד הייתי טסה לטיול ארוך בחו"ל ובטח גם עוברת לחיות מעבר לים, שם ודאי הייתי לומדת תואר שכאן בארץ אין מה לעשות או הולכת הפוך על הפוך ועוסקת במשהו שקשור לתיירות וטבע באיזה חור נידח על הפלנטה. אז למה לא? כי אני מפחדת. אם אלך על בטוח תמיד אוכל לתהות "מה היה קורה אם" ולחלום בהקיץ שיום יבוא ואני עשויה להוציא את התוכנית הזו לפועל אבל אם הדברים יתבצעו והם לא יהיו כמו שחשבתי זו תהיה נקודת שבירה. מה גם שהילדות שלי כאן ואני מניחה שהייתי רוצה לגדל כאן גם את ילדי העתידיים, כי זה מה שאני מכירה ואנשים, בדיוק כמו דגי הסלמון חוזרים לרוב למכורתם כדי לגדל את הדור הבא. גם כך פערי הדורות גדלים וכיום הורים רבים חשים שילדיהם שלהם כמעט זרים להם ולכן לא הייתי רוצה שילדיי יגדלו ברקע שאני עצמי לא מרגישה שותפה בו. האם נידונתי להחמצה?

 

הייתי היום אצל רופא העור, שלא הסתכל אפילו על תוצאות בדיקת הדם שהבאתי לו. לו ידע כמה סבל עברתי כדי להצליח ולהביא עת עצמי לעבור תחת ידיה של האחות אולי היה מכבד אותי ולפחות עושה את עצמו מתעניין. בשעה טובה הוא רשם לי סופסוף את הכדורים הללו שהם יהיו מוכרחים להיות הפתרון להעלאת הבטחון העצמי שלי, לפחות עוד כמה חודשים כשהכל יסתיים. הוא המטיר עלי המון תופעות לוואי אפשריות ומפחידות והורה להוריד בחצי את אימוני הכושר, הגבלה שמאוחר יותר הרוקח החמיר ל- "אל תתאמני בכלל" ושאני עומדת להתעלם ממנה. בנוסף הוא הזהיר אותי מאוד שלא להכנס להריון בכל תקופת הטיפול כי הכדורים הללו עשויים לגרום למומים קשים בעובר. כמובן שלא תכננתי להכנס להריון בקרוב, אפילו עוד לא עברתי את השלב של למצוא מישהו שעלול הכניס אותי להריון בטעות אבל עדיין זה גורם לי לפחד יותר מהחומר הזה. לפני שיצאתי מהדלת הוא הזהיר אותי "ואל תגעי בפנים!" שיצר ההרס העצמי שלי תרגם כמובן ל"תגעי חופשי" מזל שהצעקות "תפסיקי לוותר לעצמך!!!" שנשמעו בראשי מנעו ממנו לבצע את זממו כראוי.

 

 

בקצב הזה נראה לי שהפלקט יהפוך לקעקוע...

 

 

נכתב על ידי , 26/11/2012 05:03   בקטגוריות להקיא אל הדף  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גהה ב-26/11/2012 06:30
 



דברים שרציתי לומר לך בלילה ההוא ולא העזתי


רציתי לצאת איתך לאיזו בירה קונבנציונלית, באמת, זה פשוט שהלימודים מלחיצים אותי ואני מרגישה שעלי לנצל את הזמן אך ורק לשם כך, למרות זאת נורא החמיא לי שהתעקשת "אפילו לעשרים דקות".


ידעתי שתבוא אחרי ההופעה, קניתי תה במיוחד, אני שמחה שאתה מהאנשים שכן אוהבים קינמון.


לא התכוונתי לסנן אותך כשהתקשרת, פספסתי את הצלצול בתום לב.


הובכתי בתחילה כשהצעת לנסוע אלי למרות שכבר היית כמעט בחדרה, כשראיתי שאתה ממש רוצה ומנסה לשכנע אותי זה נגע ללבי.

אמרת "מצדי תבואי בפיג'מה". מימשתי, הרגשתי מספיק בנוח וכבר ראינו זה את זו בפחות בד.

 

דיברנו על המון דברים, גם מצחיקים וגם כאלו שנכרו מעומק הלב. סיפרתי לך על דברים שהפריעו לי בקשר שלנו בעבר, על חלקם כבר שמעת.


לא הפתיע אותי שלקחת את הביקורת בקלילות, אני מכירה אותך ויודעת שאתה לא דרמה קווין, הפתעת אותי לטובה בכך שסיפרת לי על הצעדים שנקטת כדי לתקן את הדברים שכן ידעת עליהם, חלקם לא ממש נעימים.


הרגשתי כמה רצית לנשק אותי, גם אני רציתי, מגנט של ממש שעבר בין שני גוים כמהים, אך אם יש משהו שהחינוך הדתי שקיבלתי הטמיע בי זה סבלנות ואיפוק.


רציתי שתדע שכשליטפת והחזרת למקומה את קצוות השיער שהשתחררה לי מעל לאוזן הרגשתי צמרמורת נעימה שמעולם לא הרגשתי כמותה ממגע פשוט שכזה.

 

כשהשעה התאחרה וחשתי שהגיע הזמן לעלות הביתה הגשם התגבר כמו סצנה קיטשית בסרט בנות זול. גם האמירה שלך "הלוואי והגשם הזה לא יפסיק לעולם" הייתה כזו אך מתוקה להפליא בכל זאת.


רציתי שתדע שעבורי אלו היו רגעים קסומים. אני יודעת שנשיקה הייתה הופכת אולי את הרגע הזה למושלם ממש, יש לי נטיה לפספס את הרגעים הללו עם נשיקות אך אני מתנחמת ביודעי שיכול להיות לנו אפילו טוב יותר בעתיד. 

 

באיזו פנטזיה פרועה בראשי התחשק לי שבאותו רגע תפסיק להיות מקסים וממושמע לי כל כך בעניין ה"תן לי את הזמן שלי" ופשוט תדרוש את מה שמגיע לך. היית מקבל הרבה מזה ובזרם גועש.

 

 

 

 

 


רציתי שתדע שהמתח הזה הוא משהו שאני נהנית-סובלת ממנו, אך בקצב הזה הסכר יפרוץ בקרוב.

 

 



 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 15/11/2012 04:58   בקטגוריות =), אהבה ויחסים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גהה ב-19/11/2012 17:52
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי: 

בת: 36




קוראים אותי
38,344
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , מתוסבכים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגהה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גהה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)