המפקד אמר בשבוע שלפני ליל הסדר שנצא הביתה לחג ביום רביעי ויהיה לנו חופש עד מוצ"ש. במקרה הרע נצטרך לחזור בשבוע שלאחר מכן כדי לעשות תורנויות ובמקרה הטוב יהיה לנו עוד שבוע חופש. המחשבה שנצא ליותר מיומיים הביתה שמחה אותנו ובעיקר את הבנים שהיו אמורים לסגור את השבת שלפני השבוע של החג. השמחה הייתה גדולה עוד יותר כי רובנו חשבנו שהתרחיש הטוב יותר יקרה מאחר ומתחילת הקורס הבנים ואנחנו היינו בכוננות א', כוננות ב', שבוע תורנויות, תורנות משטחים ואחראי נקיון קומה.
ביום חמישי של הסופ"ש שהבנים היו אמורים לסגור אחד המפקדים אמר לכולנו להיות מוכנים על מדי א' בשעה שקבע. הבנים הרימו גבה, הם הרי סוגרים שבת, אז למה מדי א'? התשובה הייתה שהם לא סוגרים שבת. אבל השמחה שככה כעבור רגע כשהמפקד המשיך ואמר שכולנו חוזרים ביום ראשון וסוגרים את ליל הסדר ואת השבת. זה היה פשוט מרושע. אבל למרות הדכאון של כולם ליל הסדר עבר בצורה לא רעה. הייתה אווירה, זה היה מעניין ושונה ממה שכולם היו רגילים ובגלל שהזמינו קייטרינג (בכל זאת חיל האויר) האוכל היה מעולה ובכמויות.
היום יצאנו סופסוף, את שביעי של פסח נעשה בבית ויש לי חופש עד מוצ"ש. יש לי כל כך הרבה תוכניות לימים אלה, אני מקווה לנצל אותם עד תום.
חג שמח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: