היום בבוקר, בשיעור מדעים מושיקו פנק היקר עדיין קרא לי נאצית.
אבל... בערך בשעה 4 בצהריים מושיקו בא ליד הכניסה של נסטיה וביקש מאיתנו סליחה.
נסטיה סלחה, אבל אני לא.
נכון, יפה מצידו לבוא עד לבית של נסטיה בקור כזה ולבקש סליחה, אבל אני לא אסלח לו בקרוב.
אחריי כל מה שקרה לי בגללו.
כשעלינו לנסטיה, אחריי השיחה עם מושיקו, נסטיה ניסתה לשכנע אותי לסלוח לו...
כשיצאנו החוצה חשבתי שאולי באמת אני אסלח לו ונישכח את הכל....אבל אז התחלתי להיזכר מה הוא עשה ומה קרה לי בגללו.
1. כמעט כל שער האריות שנא אותי.
2. סרגיי נתן לי סטירה וירק עלי.
3. בבצפר כולם קראו לי נאצית.
4. הוא היתנהג אלי מגעיל ולא היה לו אכפת מזה שאני ניפגעת.
5. בנחמה כשדוד סיבב אותי הוא אמר שצריך להרוג אותי.
6. באותי יום בנחמה כשכולם רצו להביא לי מכות וכשכולם צחקו עלי, הוא צחק ביחד איתם.
7. הוא היה בעד סרגיי. הוא רצה שאני אדקר. לפחות ככה זה היה נראה..
אחריי כל זה קצת קשה יהיה לי לסלוח לו.
ולא אכפת עד כמה יפה הוא יבקש, ובאיזה קור הוא ילך כדי לבקש סליחה.
לא אכפת לי שהוא באמת רוצה להשלים, ועד כמה הוא באמת יתכוון לסליחה שלו.
פשוט לא אכפת לי ממנו.
גם מושיקו חנום היום ביקש סליחה...
ידעתי שבסוף כולם יבקשו מאיתנו סליחה.
זה היה כל כך צפוי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
