השלמנו עם אירה. לפחות נסטיה... אבל כניראה היא לא תציק לי.
לפני חודש בערך נסטיה ואני רבנו עם אירה וסרגיי בגלל... אני עדיין לא יודעת למה.
בהתחלה רק סרגיי הציק לנו אבל רק אחריי בצפר, אירה החליטה שצריך להרוס לנו את החיים גם בבצפר והתחילה להציק לנו.
בהתחלה לנסטיה ואחר כך עברה לשתינו.
לא החזרנו לה, אבל גם לא פחדנו ממנה. חששנו מהתגובה של סרגיי.
אירה כמובן ידעה את זה וניצלה את המצב.
היום היה לנו ערבית רק שעה אחת. בדרך הביתה אירה בעטה ונסטיה ניסתה לדבר איתה, ללא הצלחה.
הלכנו עם נטה עד המרכז והלכנו לכיוון השדרה. שמנו לב שבת אל ואלונה הולכות אחרינו.
אלונה התחילה עם ההצגות שלה ואיימה לתת לי כאפה. אמרתי שאין לי בעיה.
חיכיתי ובת אל באה לתת לי כאפה במקומה. אבל תפסתי לה את שתי הידיים והיא לא יכולה לעשות כלום DDDDD:
לא ידעתי שאני יכולה להגן על עצמי ככה D:
נסטיה אמרה לעזוב אותה, עזבתי אותה והייתי מאושרת.
ראינו את אירה באה מהכיוון השני. זה היה מתוכן שנגיע לאותה נקודה.
נסטיה התחילה לדבר איתה ודיברה איתה כל כך יפה שאפילו אירה הפכה לאדומה.
נסטיה אמרה את הדברים הנכונים והתחילה לבכות בזמן הנכון. הרגשתי שאני בטלנובלה. זה היה כל כך מרגש שאפילו אני התחלתי לבכות, אבל גם לי הייתי עצבנית על שלושת הזונות.
כשהיתכוונו ללכת אירה לקחה את נסטיה לצד ודיברה איתה.
בנתיים נשארתי עם אלונה ובת אל.
אלונה התחילה לדבר איתי.
" למה הרבצת לבת אל?"
בת אל אמרה שהיא התחילה.
" היא באה לתת לי כאפה ואני הגנתי על עצמי."
" למה?"
" מה את רוצה שאני אתן לה להרביץ לי?"
" כן! למה לא?!"
בלאט.... כשהיא אמרה את זה היא כל כך עיצבנה אותי!!!
אחר כך נסטיה ואירה חזרו מהשיחה והלכנו הביתה.
יאי עכשיו אני יודעת שאם מישהו יבוא לתת לי סטירה רוב הסיכויים שהוא לא יצליח D: