The perpetually broken hearts

ברגשות שכבר שכחתי

שחשבתי שאני זוכרת

אני פה

אתה שם

וזה מרגיש כל כך נכון

כמו ילדה נטולת דאגות

לא רוצה לפחד יותר

רוצה אותך

לישון בזרועותיך

מאוהבת

ומפחדת להגיד את זה בקול

קמה בבוקר

מתחילה בשגרת היום

ונציה רודפת אותי

געגוע דוקר

את הלב השבור תמיד

מחפשת אותך ברחובות מאובקים

קוראת בשמך

שאותו עדיין אינני יודעת

תעלות עולות על גדותיהן

בחורף הכי קר שהיה לי