אז מה היה לנו? חוק ועדות הקבלה שמתיר ליישובים קהילתיים לסנן מועמדים לא רצויים מבחינתם. זה חוק חשוב כי אלה יישובים קטנים, עד 400 בתי אב, ואם יגיע שכן לא נחמד זה יכול לבאס את שאר המשפחות. אין שום סיבה לחשוב שהחוק נועד לסנן ערבים דווקא. לי אישית אין ספק שהסינון יתבצע רק לאחר מחשבה מעמיקה ומתוך שיקולים ענייניים שנובעים אך ורק מהרצון להתאים את המועמד לאופי היישוב.
אחר כך ניסו להעביר חוק שלפיו מי שיציין את יום הקמת המדינה כיום אבל (חוק הנכבה) יישלח לכלא לשלוש שנים. גם זה חוק טוב וחבל שהוא לא עבר כלשונו. הערבים הרי צריכים לשמוח שסוף סוף הם חיים בדמוקרטיה מתוקנת. לא להתאבל. בסוף עברה גרסה מרוככת שרק שוללת תקציבים מגופים שמתנגדים לערכי הבסיס של מדינת ישראל.
אחר כך עבר חוק החרם, שאוסר על אנשים פרטיים או גופים להחרים אנשים, ארגונים, חברות או מפעלים על בסיס מיקום גיאוגרפי. זה כבר מתחיל להריח כמו סתימת פיות, פגיעה בחופש הביטוי וכל דבר חוץ מדמוקרטיה. אבל לדמוקרטיה יש עוד סיכוי בבית המשפט העליון. בית המשפט יכול לקבוע שמדובר בחוק שמנוגד לחוקי היסוד של המדינה ובחוק לא דמוקרטי וכך לטרפד אותו. ולכן הגיע מהר מאוד רעיון לחוק נוסף: ועדת הבחירות תוכל להטיל וטו על בחירת שופטים בכירים. עובדים ממש מהר שם בימין כשהם רוצים. חבל שהם לא דואגים באותה מידת הצטיינות לחוקק חוקים שייטיבו עם השכבות החלשות.
בישראל אוהבים מאוד להתהדר בתואר הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אבל לאור ההתפתחויות האחרונות אני לא אתפלא אם יתהפכו היוצרות ונמצא את עצמנו במשטר דתי דיקטטורי פונדמנטליסטי, מוקפים בדמוקרטיות חדשות בסוריה ומצרים. הדמוקרטיה אינה שיטת ממשל נקייה מפגמים, אבל לא ייתכן שכל דבר בדמוקרטיה שמפריע לחברי הכנסת מהימין ינוטרל באמצעות חוק, לא ייתכן שיועברו חוקים לא דמוקרטיים, לא ייתכן שהרשות המחוקקת תתערב בענייני הרשות השופטת ותכפיף אותה לרצונה אגב התעלמות מעקרון הפרדת הרשויות, ולא מקובל עליי שאחרי כל הפעולות האלה ממשיכים לדקלם שאנחנו הדמוקרטיה היחידה וכו'.
לפחות שיכריזו בגלוי על ביטול הדמוקרטיה. החוק הביומטרי שעומד להיכפות עלינו למרות התנגדות נמרצת ישתלב עם זה להפליא.