החיים זה לא פיקניק

הגענו לפוסט השלישי בטרילוגיית הדברים שלא עובדים אצלי בדירה, כי כפי שהעירו לי בתגובות לפוסט הקודם, דברים כאלה באים בשלשות, וזה אכן כך.

הפעם נעסוק בתנור האפייה שלי. מדובר בתנור שקניתי מהדיירת שגרה פה לפניי עם עוד כל מיני מכשירים שהייתי צריכה והיא רצתה למכור. היא נפטרה מציוד שלא רצתה ואני זכיתי בפריטים חדשים למדי במחיר של יד שנייה. רק מה? לדברים חדשים צריך להתרגל. למשל, מכונת הכביסה החדשה שקניתי לא מראה לי באיזה שלב היא נמצאת בעבודה וככה אין לי מושג כמה זמן עוד ייקח לכביסה להתכבס. בינתיים מדדתי לה זמנים ועכשיו אני יודעת בערך כמה זמן לוקחת חצי מכונה (חצי שעה!) וכמה מכונה מלאה (איזה שעה וחצי).

אבל התכנסנו בשביל התנור. מדובר בתנור בילט אין כסוף של איזו פירמה איטלקית. יש כפתור אחד שבו בוחרים טמפרטורה רצויה ועוד כפתור שבו בוחרים תוכנית אפייה. יש שם ציור של עוגה למשל, ואני תוהה אם זה מתאים רק לעוגות או גם, נניח, לפשטידות. בחרתי תוכנית אחת שהראתה גופי חימום למעלה ולמטה, כיוונתי חום ל-180 מעלות והכנסתי את הלזניה. התנור לא עשה כלום אז לחצתי על כל הכפתורים שיש בחזית שלו, והוא התעורר לחיים.

אחרי שהלזניה הייתה מוכנה סובבתי את מד הטמפרטורה חזרה ל-0 ואת בורר התוכניות למצב המוצא, והתנור המשיך לעבוד ולהזרים אוויר חם! נזכרתי שבהפעלה לחצתי על הכפתורים, אז שוב לחצתי עליהם. כלום. לחצתי עליהם מימין לשמאל, משמאל לימין, בדילוגים. לשווא. התנור שלי המשיך לעבוד בעודו כבוי! קריפי לגמרי. הבנתי שמכרו לי תנור זומבי עם אג'נדה משלו שלא משנה כמה כדורים אירה בו, הוא ימשיך ללכת ולהפיץ אוויר חם, אז רגע לפני שההיסטריה תשתלט עליי הוצאתי אותו מהחשמל, וסוף סוף הוא השתתק.

אחרי כמה ימים סיפרתי על זה להורים שלי, ואבא שלי ציין ביובש שזה תנור מודרני, והוא ממשיך להוציא אוויר כדי לקרר את התנור, וכשיתקרר מספיק הוא יכבה. ניסיתי את זה, ואכן התנור כבה מעצמו בשלב כלשהו. אני עדיין חושבת שזה מוזר וזומבי.