החיים זה לא פיקניק

בשל חיבתי האובססיבית למספרים עגולים דווקא אהבתי את 2010. 2011, שנראית לי כמו מספר ראשוני, מבאסת אותי. אני לא אוהבת מספרים ראשוניים. או אי זוגיים. למעט אלה שמסתיימים ב-5. אבל יש משהו מרנין בהתחלות ובתאריך 1.1.11. חבל שלא תכננתי את זה מראש ופרסמתי פוסט בשעה 11:11. זה היה יכול להיות אדיר. טוב, אני צריכה להגיע מהר לנקודה כי אני שומעת את האנשים עם החלוקים שנסגרים מאחורה מתקרבים. ואם למישהו היה ספק, החלוקים הם שנסגרים מאחורה. לא האנשים עצמם.

רציתי לעשות ברכה לכבוד שנת 2011 וככה על הדרך להראות לכם מה למדתי בקורס גרפיקה, ובאמת אתם יכולים לראות שהכנתי ברכה-כרזה-מודעה, אבל אני לא ממש מרוצה ממנה. יש ברשת יצירות יפות פי כמה. מה שלמדתי עד כה בקורס מתמצה בטכניקה. אם יגידו לי מה רוצים שאעשה אני יכולה לספק את זה ברמת גימור סבירה עד טובה. אני בהחלט משתפרת, אם לשפוט לפי הפידבקים הטובים מהמורה. אבל עוד אין לי ראש של מעצבת ואני עדיין חושבת במילים ולא בתמונות, ככה שהצד של הרעיונות בהחלט טעון שיפור.

אחרי ארבעה חודשי לימוד הרבה מהאנטגוניזם והביקורת שהיו לי כלפי המורה ירדו. זה די לא ייאמן, האמת. בדרך כלל אני לא משנה את דעתי על אנשים. אם אני שמה לב למשהו מעצבן אצל מישהו, מאותו רגע אותו חיסרון רק נעשה בולט יותר ויותר ומוציא אותי מהדעת. והנה, המורה שלי, אף על פי שהיעדר ההבניה בשיעורים וחוסר הידע שלו בהעברת חומר עדיין שם, האישיות המקסימה שלו, הרצון הטוב והסבלנות מצליחים לחפות עליהם. אני בהחלט מחבבת ומעריכה אותו היום יותר מאשר לפני שלושה חודשים. גם עם התלמידים האחרים, שבהתחלה לא התחברתי אליהם וראיתי בהם מקשה אחת של פרחות וערסים, אני כבר מצליחה לתקשר. עם חלק מהם לפחות. ככל שהזמן חולף בכל זאת נוצר קשר כלשהו, אפילו שהמפגשים הם רק פעם בשבוע ואפילו שאין לי שום כוונה לשמור על קשר עם מי מהם בסיום הקורס.

אז שתהיה לכולנו שנה אזרחית טובה. שיפחתו מעשי השחיתות והאלימות וגילויי הגזענות, שירד הרבה גשם, שרכבת ישראל תפסיק להתעלל בנוסעים שלה, שמחירי הדירות יפסיקו לעלות, ושהמנויים שלי יפסיקו לבטל את המנוי. לפי לוח השנה של המאיה יש לנו פחות משנתיים לסוף העולם. בואו ניהנה מהן. שלום לך, 2011.

חלפו 48 שעות, תם הטקס. הכיסאות הועמסו זה על גבי זה במגדל גבוה, השטיח גולגל והוחזר לארון, והאבק שעלה מרגלי 2,505 הגולשים שחלפו כאן בסערה שקע. מבקרי הימים האחרונים נשאו איתם את 11 הלייקים ואת תגובות ה"חחח..." המפרגנות מכאן ואת ה"לא עוזר ולא מצחיק" משם, ואינם עוד. נשארנו רק אתם ואני, פלוס ארבעה מנויים חדשים (ברוכים הבאים!) חלקם ינטשו כנראה בקרוב, כשיגלו שלא כל פוסט שלי הוא צחוקים ושיגועים. חוזרים לשגרה.

השמועות מרחפות באוויר כבר כמה חודשים והנה זה אכן קורה: אושר היטל הבצורת שעיקרו הוא שמשפחה שתעבור סף קובים מסוים תשלם על הצריכה העודפת הרבה יותר. לא ברור לי מה קורה בדירות שמאכלסות פחות מארבע נפשות, לא ברור לי מה ייעשה עם הכסף שייגבה מהאזרחים הבזבזנים (לדעתי מן הראוי לקנות בו מים מטורקיה) ואני תוהה אם ההיטל אכן יבוטל בסוף 2010 או ילווה אותנו מעתה ועד קץ העולם. אבל שמתי לב שבעוד שבעבר אמרו שתיאסר השקיית גינות, האיסור הזה בוטל וההשקיה מותרת בשעות הערב, פעמיים בשבוע לחצי שעה.

מכאן אני למדה שלא מציאת פתרון לבעיית החוסר במים מעסיקה את קברניטינו (שהרי אז היו מוצאים פתרונות כמו התפלה או קניית מים כבר לפני עשור ולא מסתפקים בקמפיין עם סלבים מתקלפים שמנסים לשכנע אותנו שהכינרץ מצייבשץ) ולא החיסכון במים מדיר שינה מעיניהם (שהרי אז היו מבינים שעדיפה גינה עצובה על פני אזרחים עצבניים) אלא מראית העין. חשוב שמבחוץ החזות תהיה נאה וירוקה.

בהתאם לכך הגיתי את המדריך הזה. ברשת תוכלו למצוא הרבה מדריכים סטנדרטיים עם טיפים לחיסכון במים (בשביל שיגידו לכם לסגור את הברז בזמן שאתם מצחצחים שיניים אתם לא צריכים אותי, נכון?) אבל המדריך שלי יצירתי יותר, חולני הרבה יותר ויש בו אפילו טיפים שיאפשרו לכם להשתמש בכל המים שתרצו, בלי שהדבר יבוא לידי ביטוי במד המים שלכם, בבחינת ללכת עם ולהיראות כאילו אתם בלי. כדי לנסות לחסוך תגובות נאצה וכאלה שמדביקות לי שמות תואר לא מחמיאים ואבחנות פסיכיאטריות חובבניות, הדברים נאמרים בהומור. נא להתייחס אליהם בהתאם.

היגיינה אישית
1. צמצמו את התדירות שבה אתם הולכים לשירותים בבית. בבוקר, למשל, התאפקו וחכו עד שתגיעו לשירותים שבעבודה. אחרי שעות העבודה נצלו את השירותים שיש בקניונים. בערב בקרו חברים או קפצו לשכן לשאול מה שלום החמוס שלו וכבדרך אגב סורו לשירותים. מיכל ניאגרה מלא מבזבז תשעה ליטרים מים. חצי מיכל – חצי מזה. חבל שתבזבזו כל כך הרבה מים מהתקציב המשפחתי שלכם. לפי בדיקות שנעשו, הורדת המים בשירותים אחראית ל-40 אחוז מצריכת המים הביתית הממוצעת.

2. צמצמו את תדירות חפיפת הראש. התאפקו כמה שבועות בין חפיפה לחפיפה, אמצו כובע כאביזר אופנתי כדי להסתיר שיער שמנוני ומלא קשקשים וחפפו את ראשכם כשממילא תלכו להסתפר.

3. אל תצחצחו שיניים. אכלו תפוח במקום. מחקרים מצאו כי החומצות שבתפוח מרעננות את הפה וכי פעולת הנגיסה מורידה ג'יפה מהשיניים. מחקרים אחרים מצאו כי הסוכר שבתפוח מזיק לשיניים ושיכולות הצחצוח שלו לוקות בחסר. תחליטו אתם לאיזה מחקר להאמין. לזה שמעודד אתכם לבזבז מים או לזה שעוזר לכם לחסוך.

4. אם אתם מנויים במכון כושר שמצויד במקלחות – זה הזמן להתחיל לפקוד אותו. בואו לערוך אימון סמלי ולאחריו תוכלו ללכת להתקלח במכון,
על חשבון הברון. לפי בדיקות שנעשו, המקלחת אחראית ל-32 אחוז מצריכת המים הביתית הממוצעת.

עבודות הבית:

1. עברו לכלים חד פעמיים וכך תוכלו להימנע מרחיצת כלים. אמנם תזהמו את הסביבה בפלסטיק בלתי מתכלה, אבל תחסכו מים.
לפי בדיקות שנעשו, רחיצת הכלים אחראית ל-6 אחוזים מצריכת המים הביתית הממוצעת.

2. אל תרחצו ירקות ופירות. נגבו אותם בשולי חולצתכם.

3. אל תכבסו את בגדיכם לעתים קרובות. לבשו אותם זמן רב ככל שתוכלו, בעיקר בחורף, כשמזיעים פחות. כתם או שניים אינם סיבה להכניס את כל הבגד לכביסה. אפשר בהחלט להרטיב מעט את המקום המלוכלך, להוסיף מעט סבון ולנקות רק שם. לפי בדיקות שנעשו, מכונת הכביסה אחראית ל-14 אחוז מצריכת המים הביתית הממוצעת.

4. כשאתם כבר עושים כביסה, אם יש לכם מכונה בעלת פתח צד, לפני שהיא מסיימת פתחו לכמה שניות את הדלת שלה.
פעולה זו תגרום לחלק מהמים עם הסבון שבתוך המכונה להישפך על הרצפה. כעת תוכלו לשטוף את הרצפה בלי לבזבז מים מיותרים.

5. במקום להשקות את העציצים שלכם, שימו לב מתי השכנים שמעליכם משקים את העציצים שלהם ומקמו את עציציכם בדיוק במקום שעליו מטפטפים המים העודפים של שכניכם. כך תקבל הבוגנוויליה שלכם מים ולכם זה לא יעלה שקל.

לסיום: פתחו חשדנות כלפי שכנים או אנשים במכון הכושר/ מקום העבודה/ חוג המקרמה שלכם שלפתע פתאום מגלים כלפיכם ידידותיות מוגזמת.
ייתכן שהם קראו את המדריך הזה והם רק מנסים להשתמש במים על חשבונכם. ליתר ביטחון אל תזמינו אותם הביתה. שבו איתם בבית קפה.

אם תמלאו אחר העצות סביר להניח שתגלו שכבר לא נשארו לכם חברים, אבל חשבון המים שלכם יצטמצם פלאים
ואולי אפילו תקבלו מהעירייה ציון לשבח על התגייסותכם למען המטרה הלאומית.  זכרו: חברים יש הרבה. כנרת – רק אחת!

בעודי עושה את דרכי לפסטיבל עולמות במונית שירות נזכרתי בקיטורים של ש. כהן על האישה שלא הסכימה להעביר לנהג כסף מהנוסעים שמאחור. לקטר זה קל. החוכמה היא לעשות משהו בנידון, ובשביל זה אני כאן. בניגוד לכהן, אותי מעצבנים האנשים שלא יכולים לשלם בזמן העלייה למונית ולא עולה בדעתם להקים את ישבנם הענוג מהכיסא וללכת את המטר וחצי עד הנהג גם כשהמונית עומדת ועדיין לא יצאה מהתחנה. במקום זה הם מטריחים את הנוסעים שלפניהם בהעברת דמי הנסיעה. לפניכם מדריך הומוריסטי על גבול הנונסנס שכולל מבחר רעיונות איך לחמוק מהחובה המציקה של העברת הכסף אל הנהג.

1. התחזו לחירשים. כשיקראו מאחוריכם ויבקשו מכם להעביר כסף לנהג אל תזוזו, אל תניעו שריר, הישארו בהבעה קפואה ונייטרלית. התנהגו כאילו לא שמעתם כלל את הבקשה. לאחר פעמיים-שלוש סביר להניח שהאדם שבו מדובר יתייאש ויפנה לנוסע אחר. בעיה אפשרית: הישראלים נוטים לדבר בידיים וסביר שמהר מאוד הם יעברו לנקר בכתפכם בתקיפות באצבעם כדי למשוך את תשומת לבכם. במקרה זה קחו מבעוד מועד שלט "לא שומע" או היעזרו בתנועות ידיים כדי שיהיה ברור שאינכם מסוגלים לשמוע – ולהבין – את הבקשה.

2. התחזו לעיוורים. הצטיידו מבעוד מועד במשקפי שמש ובמקל הליכה. כשיפנו אליכם ויבקשו שתעבירו כסף הניפו בידכם או במקל בתנועות רחבות ואמרו: "איפה? איפה?" כוונו את ידיכם אל פני הדובר ובעיקר אל ארובות עיניו. רוב הסיכויים שיעזבו אתכם ויבקשו ממישהו אחר.

3. שמעו מוזיקה. הצטיידו בנגן MP3 ושמעו מוזיקה קצבית בעוצמה רבה. הניעו את ראשכם בהתלהבות לפי הקצב כדי להעביר את המסר שאתם אמנם במונית בגופכם, אבל כל הווייתכם אינה כאן ואינכם שמים לב לסובב אתכם. רוב הסיכויים שמלכתחילה לא יפנו אליכם. בעיה אפשרית: בשימוש קבוע ומתמשך אתם עלולים להתחרש ואז תוכלו להשתמש בסעיף 1 בלי להתחזות.

4. דברו בטלפון הנייד. לא מוצאים זמן לדרוש בשלום סבתכם החורגת? אתם כל הזמן שוכחים לצלצל לחבר ההוא שכבר שנתיים לא דיברתם? מתגעגעים לסיגל מכיתה ג'-1? נצלו את זמן הנסיעה לסגירת חובות אלה. הקפידו להיות שקועים בשיחה ולהתעלם מכל הסובבים אתכם. עליהם להבין שאתם לא טיפוסים שמצטיינים בחלוקת קשב ובריבוי מטלות. מהרגע שיבינו זאת יפנו אל נוסע אחר בבקשה.

5. התחזו לגידמים. הוציאו את זרועותיכם מהשרוול והכניסו אותן לגוף החולצה. כך יישארו השרוולים ריקים וייצרו אשליה שאתם גידמים. נפנפו בשרוולים לשם הדגשת מומכם. כמו בבדיחה "אין ידיים, אין עוגיות" – אם אין לכם ידיים לא יבקשו מכם להעביר כסף. חשוב: דאגו לשלם לנהג לפני ההתחזות אחרת תצאו פארשים.

6. זייפו התעלפות. בעודכם יושבים לבטח בכיסא הטו מעט את ראשכם לצד, פתחו קמעא את פיכם, עצמו את עיניכם והתנהגו כמי שאיבדו את ההכרה, אינם שומעים את הבקשה מאחור ולא חשים בדקירות האצבע הנמרצות בכתף. בעיה אפשרית: עלולים לנסות להנשים אתכם, ותהיו בטוחים שזה יהיה האדם הכי פחות אטרקטיבי במונית.

7. התחזו לתיירים. אמצו מבטא זר – עדיף גרמני או אפריקאי – ודברו בג'יבריש שוטף כדי שכל הנוסעים יידעו שאתם תיירים שלא מבינים את השפה ולא מסוגלים להבין את בקשתם. לא מומלץ לזייף מבטא צרפתי או ספרדי אם אינכם דוברים את השפה כי עלול להיות במונית דובר צרפתית או ספרדית (אלה לא שפות כאלה נדירות) שמיד יגלה שאתם מג'ברשים ויעשה לכם בושות.

8. התחזו למנחם בן. כשאדם כלשהו פונה אליכם ומבקש שתעבירו כסף התנפלו עליו ואמרו: אתה אדם קטן וקטנוני, מכוער ואוויל, גמד פתטי, עצלן כרוני, נצלן וחנפן בלי בושה. איך אתה מעז לבקש ממבקר נחשב וזוכה פרס ראש הממשלה לספרות דברים כאלה? סמכו עליי, יותר לא ידברו איתכם כל הנסיעה. שימו לב שלא אמרתי שלא ידברו עליכם.

9. לכלכו את הידיים. מרחו על ידיכם חומר כלשהו. קרם, חומוס, צבעי אצבעות. דאגו שהדבר יבלוט למרחוק והתעסקו בכך כל הנסיעה. מרחו את זה, הספיגו בעור, נגבו בממחטות. העיקר שבכל רגע נתון יהיו לכם ידיים מלוכלכות. אם יבקשו מכם להעביר כסף פנו אל המבקש והציגו את ידיכם המזוהמות בהבעת חוסר אונים כאומרים: הייתי עוזר לך בשמחה, אבל תראה את הידיים שלי!

10. שבו במושב האחרון. בשבתכם בסוף המונית איש לא יפנה אליכם בבקשות, אבל אתם תהיו נתונים לחסדי הנוסעים האחרים לשם העברת הכסף לנהג. נכון שהנוסעים האלה אנטיפטים? איזה פרצופים הם עושים. מה כבר ביקשתם, שיתרמו לכם כליה? כולה שיעבירו חמש שקל לנוסע שלפניהם!