לחשוב על מה אני לובשת.

נמאס לי משמלות ולבדוק איך אני נראית,

נמאס לי מאיפור, מלסדר את השיער, מלהיות מודעת לגוף שלי, מלנסות עגילים חדשים ושרשראות של מיקה וכאלה, למדוד בגדים בחנויות, לשמוע מאמא כמה הגזמות על כמה שאני יפה ואלף המידות שירדתי. [ושמצלמים אותי. זה מעצבן.]

אני מתכוונת לתת למילים לחלוף מעלי בלי שיפריעו לי. להפסיק עם עונת הפתיחות לקניות ובגדים הזאת, ובקיצור-לא איכפת לי איך אני פאקינג נראית. די להתייחס לזה כל הזמן כאילו זה הדבר הכי חשוב בחיי. אני לא צריכה להיות יפה. אני לא צריכה למשוך גברים. אני לא צריכה להיראות מיוחדת. אני לא רוצה להרגיש את הגוף שלי, לדבר עליו, לקבל עצות או מחמאות או נזיפות.

סופ"ש בת"א מתקרב! ווהו~*~*~*~

אם נגור ביחד כל הזמן זה כבר יהיה רגיל?

ניסחף לשגרה כזאת..בלי שיהיה לנו אכפת?

לא, אני לא אתן לזה לקרות

זה טוב מידי בשביל להתמוסס...איז.