בזמנים שחלפו היו חבורות בני האדם נעות בערבות כמו עדרי החיות האחרות. כשרצו או הצטרכו למנה של בשר טרי, הפעילו את תחבולות השכל ושרירי הגוף עד שהצליחו לצוד חיה מזדמנת ואכלו לשובע. אחר כך מצאו שיטה קלה הרבה יותר. במקום להתאמץ ולצוד חיה חופשית טיפחו עדר משהם. חיות אלה היו תמיד בהישג יד. רק צריך לספק להן די מזון ולשמור אותן במכלאה, ובשעת הצורך בוחרים כבשה שמנה והופכים אותה לארוחה. מקור השפע הזה נקרא בעברית עתיקה מקנה, ומאותו השורש עצמו נולדו הקניין והקניון.
וכדי לשמור על הסדר החברתי, נקבעו כללים וכל אחד נתבע לכבד את רכושו של האחר. וכללים אלה, זוכים ליצוג אף בעשרת הדברות שבתורה ומיוחד בדיבר העשירי - לא תחמד, המצווה לא רק לכבד ולא לגנוב, אלא אף להמנע מכל בדל מחשבה העלול להביא גניבה. יפה עשתה התורה שהקפידה על כך. החמדנות היא מקור הרע.
בזמנים שחלפו נדדו בני האדם בחבורות, כמו החיות האחרות. כשנזקק הגבר לספק את יצריו הפעיל את תחבולות השכל ושרירי הגוף ואסף לחיקו אשה מנשות השבט והשביע את רעבונו. אחר כך מצאו הגברים שיטה קלה הרבה יותר. במקום להתאמץ ולצוד אשה חופשיה, טיפחו להם אשה משלהם. אשה שהיתה תמיד בהישג יד. רק צריך לדאוג למחסורה, לספק לה בגד ומזון ולשמור אותה בבית. ובשעת הצורך, היא תמיד זמינה והצרכים באים על סיפוקם. על כן, מי שקנה שליטה באשה משלו נקרא שמו בעל. והחזק והמכובד מרבה בנשים, וגם אלף אינו מספר גדול מדי.
וכדי לשמור על הסדר החברתי, נקבעו כללים וכל אחד נתבע לכבד את רכושו של האחר. וכללים אלה, זוכים ליצוג מיוחד בדיבר העשירי שבתורה, המצווה לא רק לכבד ולא לגנוב, אלא אף להמנע מכל בדל מחשבה העלול להביא גניבה. יפה עשתה התורה שהקפידה כך על זכות הקניין.
לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל, אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
ובלבד שהקניין נעשה כחוק, ויש בידיו תעודות כשרות ותקפות.
לחרוש בשור וחמור? יש דברים שאסור לעשות, גם אם זה קניינך הפרטי.
אפילו לאשתך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
