לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כל הדברים גדולים כקטנים


כל מה שראוי לבזבז עליו את זמנו היקר של הקורא


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2012    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
26272829   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2012

דורה הקדושה (סיפור בהמשכים) - פרק 1


 

 

 

 

לדורה היו פנים עגולות וחלקות ומצח גבוה, שפתיים פרחוניות ועור בהיר ומי שהביט בה חשב על הלבנה במילואה. עיניה פקוחות במבט תמים, וגומת חן בלחיה הימנית לוותה את החיוך התמידי והדק. היה לה מבט של מי שיודע את האמת ומשעשע אותו לדעת כמה היא טפשית. היא לבשה תמיד שמלות כהות וארוכות, דקות בקיץ ועבות מאד בחורף, ועל ערפה צעיף צבעוני. היא התחילה לחולל ניסים כשהיתה חיילת, אבל אף אחד לא הבין שם שהיתה אשה קדושה.

 

דורה הקדושה, רבת החסד, אהבה את כולם. גם את הפגומים שבהם, את המכוערים, הקמצנים, את אלה שריח גופם דוחה,  את המסכנים, את השעירים, את חסרי הסבלנות, את גסי הרוח, את כבדי הפה, כבדי הראיה, כבדי הגוף, את הכפופים, את הבלויים, הזקנים, המשעממים, השבויים, היהירים, רודפי-הבצע, וגם את היפים והחסונים, רכי השיער, האדיבים והחולמניים. דורה הקדושה, העניקה לכולם את חסדיה.

 

אף אחד לא קרא לה דורה הקדושה. אף אחד לא ידע שהיא קדושה. הם ראו בה זונה, אף שכבר לא היו זונות בעולם מאז שהלקוחות נלקחו למאסר, רק זונות-לשעבר. כלומר, לא היו זונות בעבודה. במובנים האחרים, זונות לא היו חסרות, ובני-זונות, אבל זה עניין שבין אדם לעצמו ומי יודע אפילו מה זה אומר. אבל דורה לא התפרנסה מזנות ומעולם לא חלמה לבקש אפילו שקל או סיגריה. הכל עשתה ללא תמורה. רק מאהבה. ובמידה רבה, מחמלה.

 

היא גם לא סבלה מהקללה הגדולה שהוטלה בזונות. ההכרח לקבל כל אחד וחוסר האפשרות להגיד לא. תמיד היתה יכולה לסרב, אך אף פעם לא היה לה צורך. כולם היו ראויים בעיניה. היא לא סרבה לאיש גם משום שאיש לא פנה אליה. תמיד פנתה אליהם.  אילו הייתי פונה לאשה זרה, עוברת אורח, ומבקש לאונן לה הייתי מזמן מוכה ונאסר. אבל כשדורה פנתה בהצעה לגברים שפגשה התקבלה ברצון.

 

דורה הקדושה אהבה את כל הגברים ורצתה רק לתת. הם מצידם למדו לקבל, שזה דבר אחר מלקחת (אם כי מהר מדי שכחו מה שלמדו מפיה). היא לא הזדיינה עם אף אחד. מעבר לעובדה שבלתי אפשרי היה לשכב עם כל כך הרבה גברים היא למדה שלהזדיין צריך "עם", ולאונן "ל". היא לא רצתה לקחת בזה חלק. לא זאת היתה כוונתה. היא רצתה רק לתת, ואת עשר הדקות שהקדישה לגבר שפגשה, הקדישה רק לו. מיד כשמצאו מקום עם מעט פרטיות, כמו שולחן צדדי במסעדה, מושב המכונית, מדשאה נסתרת או חדר מדרגות חשוך היתה מטפלת במיומנות במכנסיו ותוך שניות היה איבר המין שלו נתון בידה.

 



 

אני לא אזהיר אף אחד מפני קטעים בעלי אופי מיני, ולו רק משום שזהו סוג של ספוליר, אבל תדעו שיש.

בתור פשרה, הודעה זאת מובאת רק בסיום הפרק.

 

לפרק 2

 

נכתב על ידי , 22/2/2012 17:54   בקטגוריות אושר קטן, האזרח הקטן, העיקר הבריאות, חוק זה חוק, יש בעולם אנשים, כמו בחלום, מלאכת הכתיבה, פוליטיקה ודעות, קול באשה, תשמור על העולם, שבע האמנויות  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אני לא הייתי מעז ב-23/2/2012 19:41



כינוי: 




89,183
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאני לא הייתי מעז אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אני לא הייתי מעז ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)