המתקפה על המעשנים מגיעה לשיאים מכוערים עם אשפוזו של צביקה הדר.
הם אומרים ממש כך:
הוא מעשן סיגרים, וכל אחד מאיתנו מממן לו את הטיפולים, האשפוזים והתרופות
ואני נאלץ להגיב.
ראשית אמנם הדר מעשן, אבל, כפי שמראהו מעיד, הוא כנראה אוהב גם לאכול. אם תשאלו את גארי יורופסקי, ודאי יאמר לכם שצריכת הבשר והגבינות שלו הם אלה שסתמו את עורקיו. אחרים יאמרו אולי שהמתח הכרוך בחיי הסלבריטאים הוא הסיבה. ואולי (מישהו שם בדק?) זאת ירושה מאבא?
הטענה שנטל הטיפול הרפואי נופל עלינו (ובמשתמע – שצריך לשלול אותו) היא מאד בעייתית. הביטוח הרפואי הוא אחד משרידיו האחרונים של הסוציאליזם החברתי – כל אחד משלם כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. הקריאה המרומזת ל"הפרטת" האחריות, תשלול את הביטוח הרפואי מכל עולה חדש מבוגר, שהגיע לארץ עם שלל המחלות שלו, ומתרפא על חשבוננו. מערכת הבריאות תשתנה כל יום בעקבות המחקר האחרון – יין בריא/לא בריא/בריא/לא בריא, קפה, שוקולד, סלולר, גבינה, סוכר, סקס. ומה עם כל הנהגים שנפצעו בגלל נהיגה פרועה, או סתם לא זהירה, ועבריינים ואסירים שלא רק שפגעו באחרים, עכשיו צריך לטפל בהם, על חשבוננו.
כעת, נניח שהמשפטים האחרונים שלי דווקא שיכנעו אתכם שכן, ובמערכת הביטוח הרפואי אכן צריך להיות מנגנון שכר ועונש, וממחר נפסיק לממן את הטיפול היקר במעשני הסיגרים (מה גם שבענף ביטוחי החיים הדבר כבר נהוג וידוע – מעשנים משלמים יותר). האם אנו יוצרים סוף סוף מערכת הוגנת?
ההגינות אומרת שאנחנו נפסיק לממן את המעשנים, אבל גם שהמעשנים יפסיקו לממן אותנו. כי רובו המוחלט של תקציב הסיגריות נכנס לכיסו של גובה המיסים. בארצנו הקטנה מדובר בהרבה מיליארדים בכל שנה. האם אלה מספיקים לממן את אישפוזו של צביקה הדר? (על פי ויקיפדיה, ההכנסות המדינה ממס על סיגריות עמדו ב־2009 על 4.1 מיליארד שקלים, כאשר עלות העישון למערכת הבריאות עומד על 1.75 מיליארד שקלים).
אבל, המיליארדים האלה הם הכסף הקטן. שאלו כל מומחה לכלכלה – מהי פצצת הזמן הכלכלית הגדולה ביותר המונחת לפתחנו? הם יענו – הפנסיה. כי היום, לאחר ארבעים שנות עבודה יצרנית אנו הופכים לפנסיונרים – זקנים, חולים, מעוטי הכנסות ועתירי הוצאות. היום אנו חיים בממוצע כמעט מעשרים שנה אחרי גיל הפרישה, אך עם השיפור המתמיד בשרותי הרפואה עולה תוחלת החיים ועולה. כל החסכונות הפנסיונים שנצבור לא יספיקו לפרנס אותנו בדור שיאריך ימים עד גיל תשעים.
ומי יכול להקל על הקטסטרופה? המעשנים! הנה, אומרים עליהם הרוב מתים בגילאי ה-60 שלהם. זהו הגיל המושלם. בדיוק בגיל הפרישה. בדיוק כאשר סיימו את השלב היצרני, בונה החסכונות, ולפני שהספיקו להנות אפילו משקל אחד שצברו. גם חברות הביטוח כאמור ערות לכך, והפרמיות הגבוהות מעידות על כך שמעשנים מתים צעירים. מן המפורסמות הוא שלחברת הביטוח משתלם יותר שנמות מהר מאשר נזדקק לטיפולים ארוכים. מעשן ממוצע חוסך למערכת הפנסיה יותר ממיליון שקל. במדינה יש כמיליון מעשנים. העישון רווחי יותר מכל מאגרי הגז שהתגלו מול חופי הארץ.
ובכן, אם אתם דואגים לכיסכם, לקופת המדינה או לתקציב הבריאות – זה הזמן לומר תודה למעשנים.

גלוי נאות – הכותב אינו מעשן.