המלחמות האכזריות ביותר (אולי משום שבניגוד למלחמות בין מדינות הן לא נגמרות אלא לאחר שצד אחד השיג ניצחון סופי ומוחלט) הן כנראה מלחמות האזרחים שלפעמים מבלבלים בינן למלחמות האחים.
ההבדל בין מלחמת אחים ומלחמת אזרחים הוא כטיב ההבדל בין אחים לאזרחים. אחים מציינים קשר משפחתי. אותו דם זורם בעורקיהם והסיבה שהם בכל זאת שופכים אותו הוא חילוקי דעות אידיאולוגיים. בסופו של דבר, עדיין מדובר באותו עם עצמו. לכן אפשר לסיים מלחמת אחים בכניעה וכפיה אידיאולוגית. אבל כאשר אל האחים, בעלי אותו דם, מצטרפים אנשים זרים, שוב אין מדובר בעם אחד אלא סתם באזרחים בני אותה מדינה. כך נאלצת מדינת הלאום להפוך למדינת כל אזרחיה. הנה כך, אפשר לגייס את חכמת האותיות כדי להסביר כל דבר - קבלתו של הזר הופכת את הציבור מאחים לא(זר)חים.
פרויקט מדליק ברשת
חיפשתי תמונות של מלחמת אזרחים. יש בדורות האחרונים, מאז הומצא הצילום, לא מעט מלחמות כאלה, וגם כמה צילומים מאד מפורסמים. בתמונה שכאן מזהים מייד באיזה מלחמת אזרחים מדובר לפי צבעם של המדים (וגם למלחמה עצמה יש קשר לצבעים ולגזענות). הדבר המעניין הוא שכל הצילומים של מלחמת האזרחים האמריקנית הם בשחור לבן. הזהוי המיידי של הצבע שאי אפשר לטעות בו הוא כמובן בגלל הסרטים הרבים שראינו (אם כי יכול לחול בלבול קל בין הכחול והאפור של צבאות הצפון והדרום, ו"הטוב, הרע והמכוער" אף מתייחס לכך ישירות). לכן, מעניין במיחוד הצילום כאן שהוא חלק מפרוייקט של הוספת צבע לצילומים ישנים בשחור לבן (מה שנעשה לסרטי קולנוע ולגלויות ישנות מזה חמישים שנה). בקישור זה לא מפיע, אבל בתוצאות החיפוש בגוגל הכותרת (ח)סרת הטעם שצורפה לתמונה הזאת היתה "פרוייקט מדליק ברשת". אולי אפשר להבין את הכותרת הזאת טוב יותר אם נראה גם את הצילום הצבוע הזה -
ראיתי ב"עובדה" סרט (ארוך מדי) על סגבי צ'ונאד. צעיר הונגרי, פעיל נאצי ואנטישמי מרכזי, מנהיג וחבר פרלמנט, שלילה אחד הסתבר לו שסבתו יהודיה כשרה ומכאן שם הוא יהודי כמוה. הקונפליקט הספרותי שבו הוא מוצא את עצמו הוא כנראה נפוץ למדי, והפתרון שמציעים כותבי המציאות מאד דומה - מהפך. האנטישמי חוזר בתשובה, מאמץ את שורשיו אל לבו והופך ליהודי מצטיין.
מצד אחד, אכן יש כאן מידה של שמחה לאיד, עם טעם מסוים של ניצחון, כאשר האויב המושבע מושפל, נכנע ומצטרף לצד שלך.
אבל, יש גם צד שני. גזען נשאר גזען, והמהפך שלו (להיפך ליהודי "פעיל" ומעורב) מסריח מגזענות. מדוע? תארו לכם שאתם, או מישהו אחר שהוא יהודי חם ומעורב, אולי דתי ואף לאומני מגלה פתאום שסבו היה נאצי, ולא סתם נאצי אלא נאצי בכיר. האם זה אמור להפוך את עורו ולהמיר אותו עצמו לנאצי אנטישמי? האם זה אמור לשנות את השקפתו? רק אם הוא מקובע בדעה שהמהות והזהות האמיתית זורמת בדמו, ואם הדם הזה מסתבר כנאצי אי אפשר להתכחש אליו וחייבים להיענות לקולו הקדמון. זהו המלכוד הגדול של הגזענות (בעיקר אם זאת גזענות אנטישמית שונאת יהודים. אני מניח שלגזען שונא שחורים זה לא היה קורה).
הגזענות היא הצורה הדוחה ביותר של מחלת רוח קולקטיבית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
