כמה הערות קטנות בעקבות קריאה ברב-המכר "קיצור
תולדות האנושות" מאת יובל נח הררי (444 עמודים).
דרושים
דרוש הספר "קיצור קיצור תולדות
האנושות" (80 עמודים)
חידה
במי מדבר הציטוט הבא?
"הוא פסגת הסובלנות האנושית.
סובלני יותר מהשפה האנושית, מחוקי המדינה, מקודים תרבותיים, מאמונות דתיות,
וממנהגים חברתיים. הוא מערכת האמון היחידה שיצרו בני האדם שמסוגלת לגשר על פני
כמעט כל פער תרבותי; שאינה מפלה על רקע של דת, מין, גזע, גיל או נטייה מינית; ואשר
מייחסת ערך שווה לאמונותיהם ולערכיהם של כל בני אדם באשר הם". (עמ' 189)
(תשובה למטה)
תרגיל מחשבתי
דבר מעניין שלא הייתי ער לגביו. יש
נטייה לבלבל בין הופעת הסוג אדם לפני כ-2.5 מליון שנה במזרח אפריקה ובין המין
הומו-סאפיינס שהופיע באותו מקום לפני כ-100 עד 200 אלף שנה. מינים רבים נמנו על
הסוג אדם. חלקם אלמונים כמו הומו רודולפנזיס, הומו ארגסטר והומו פלורסיינזיס,
ואחרים מוכרים כמו הומו ארקטוס, הומו האביליס, הומו ניאדרתלנזיס וכמובן ההומו
סאפיינס. הנקודה היא שמינים אלה אינם מייצגים סדר התפתחותי מסויים, בו מחליף בכל
פעם מין מפותח יותר את זה שקדם לו, כאשר אנחנו, ההומו-סאפיינס, בראש הפירמידה, אלא
שמינים שונים של הסוג אדם התקיימו בו זמנית במקומות שונים, ולעיתים באותו מקום,
ממש כפי שהיום קיימים (עדיין, בינתיים, לקראת הכחדה) מינים שונים של חיות מהסוג פנתר
שבמשפחת החתולים כמו אריה, נמר, ויגואר.
בראשית ימיו של ההומו-סאפיינס עדיין
התקיימו גם מיני אדם אחרים. בינתיים נכחדו כולם.
האפשרות לקיומם המקביל של מיני אדם
אחרים, אחים לסוג, מסעירה את הדמיון. מחיקתה ממחישה סוג (או מין) של אובדן ומחשבות
של מה היה אילו. במובנים מסויימים הכל היה אולי אותו הדבר. אבל הכל היה אחרת. ממש אחרת.
לא יכולתי להתחמק מהאסוציאציה של השואה. של המחשבה על דודות ודודים ובני דודים רבים שלא הכרתי, ואיך היה הכל נראה אילו הייתה לי משפחה גדולה
ונרחבת.
זאת דווקא הזדמנות לחזור לכמה השלמות והמשכים בפרוייקט האייקונים הגדול