כל הדברים גדולים כקטנים

העיתונאים והפרשנים כבר הכינו את הכתבה המסכמת על האולימפיאדה ועל חלקם של הספורטאים הישראלים.

"האולימפיאדה היתה הצלחה בלתי רגילה. השחיינים התעלו על עצמם ושברו בכל משחה את שיאם האישי והישראלי. ספורטאים רבים עברו לשלבים הגבוהים ואפילו עד לשלבי הגמר. בשחיה, בהתעמלות, בג'ודו, בשייט, בקיאקים. בכולם הגענו לצמרת העולמית. הטופ שבטופ. והשיא כמובן הוא הזכיה המרגשת במדליה"

ועוד נאום הם הכינו.

"האולימפיאדה הייתה לכשלון מהדהד. למרות ההשקעות הגדולות והצפיות הגבוהות לא הצלחנו לללכת עד הסוף בשום שלב. החל מהכשלונות הצורבים של הטניסאים והסייפים ודרך כל הספורטאים שמול הצמרת העולמית חזרו לגודלם הטבעי. עשרות ספורטאים, מליוני שקלים, ואפילו לא מדליה אולימפית אחת."

שני הנאומים מוכנים בכיס. מחר נראה מה עם שחר צוברי. אם תהיה מדליה, נפרסם את הנאום הראשון, ואם לא אז השני. הכל עומד על חודה של נקודה.

בדיוק כמו פוליטקאי שרץ לבחירות עם שני נאומים בכיסו. אחד לניצחון ואחד להפסד. את שניהם הוא מכין מראש. בשניהם כתוב "ידעתי. כל הזמן ידעתי".

ואם יסתבר שכו-לם משתמשים בסמים וממריצים, ורק אנחנו לא, האם גם אז נבוא בטענות לספורטאים שלנו? האם נדרוש מהם לצרוך חומרים שמחזקים את הגוף אבל פוגעים בבריאותם רק כדי שיביאו לנו מדליה? ואם יסתבר שכו-לם מתאמנים אימונים מאד קשים, שמונה שעות ביום, שמחזקים את הגוף אבל פוגעים בבריאות, שוחקים את המפרקים וקורעים את הרצועות, האם נדרוש זאת גם מהספורטאים שלנו, רק שיביאו לנו מדליה? ואם יסתבר שכו-לם מאתרים את הילדים המוכשרים כבר בגיל ארבע ומכניסים אותם למחנות אימונים עד גיל שמונה עשרה, ורק הילדים שלנו הלכו גם לחוגים ויצאו לטיולים, האם נדרוש מהם לוותר על הכל רק כדי שיביאו לנו מדליה?

אני אף פעם לא הייתי "ספורטאי". תמיד היו ספורטאים בכתה. הם היו ממש טובים. והיו כמה בבית הספר, בשכבה הבוגרת, והם היו ממש מצוינים. מה, לא?

דרך אגב, ברשימת המתחרים שלא הצליחו לזכות במדליות מופיעים מיטב הספורטאים כולל  אלופים ושיאני עולם. רשימה שכבוד להיות חלק ממנה. אבל אף אחד לא הולך לכתוב את הרשימה הזאת.

אם כל כך רוצים, הנה הדרך הקלה למדליה. לגלות בג'מייקה את עשרת השבטים האבודים. אפילו לא צריך לגייר. הם רק צריכים לעלות, לקבל אזרחות, לחזור, לשמור על האזרחות, להתאמן, לנסוע לאולימפיאדה והביא לנן מדליות.

אולי אין כל כך קשר בין האולימפיאדה, הספורטאים והאומות אותן הם מייצגים? אפילו האולימפיאדה עצמה תמיד נקראת על שם העיר. דווקא האירוע שמקדם יותר מכל את אחוות העמים מעניק את הזריקה הכי משמעותית לפטריוטיזם ולגאווה הלאומית של כל אחד. כבר אמרתי שאין הנאה בלי הזדהות. לא לצופים.

אליפות ישראל