?!smile,cry,angry,why

היום היה יום הולדתי ה14. הוא לא נחגג (לא באופן שהייתי מצפה, כמובן) בגלל שנזכרתי בו רק בצהריים. מה שמזכיר לי עד כמה המצב מתדרדר.

עברנו את פרעה.

נעבור גם את זה.

בכל אופן, מחר מתחילה שנת לימודים חדשה.

כמובן, ישנה הציפייה שיהיה טוב. אבל אם יהיה רע, אז יהיה רע. לא יהיה שום דבר שנוכל לעשות כדי לשנות.

מקסימום לצפות לטוב.

אם אדם כלשהו קורא שורות אלו ברגע זה, הייתי ממליצה לו לעבור לעניינים דחופים יותר על סדר היום, כיוון שחושיי מנבאים לי שזה הולך להיות פוסט יבשושי מהסוג שתתחרטו על שהשקעתם זמן בקריאתו.

אולי אני אמשיך מחר. אולי לא.