.POLAND
חזרתי אתמול. בבוקר והשלמתי מלא שעות שינה ^^
היה וואו. היה
מדהים
מרגש
עצוב
בכי
דמעות
חיוכים
שמחה
כיף
חברים
ישנתי כל לילה 4 שעות.
הכרתי אנשים.
התחברתי.
בכיתי לבד
בכיתי עם אנשים
הלכתי בלילה ליער חשוך ועשיתי שם פיפי.
רציתי צומת לב ממישהו.
דיברתי עם מישהו שפעם פחדתי לדבר איתו.
דיברתי כל הלילה עם חברה.
ישנתי במלון עם 60 קומות.
קפאתי מקור.
רעדתי.
יצאתי החוצה כשבחוץ 3 מעלות.
הצטננתי.
התגעגעתי לאנשים.
הלכתי לשירותים 3 פעמים בחצי שעה.
אמרתי לפני 26 אנשים איך אני מרגישה בדיוק.
ראיתי משרפות, תאי גזים, ועוד מקומות בהם הושמדו 6,000,000,000 יהודים.
הזדעזעתי.
לא קלטתי.
ואז קלטתי.
היה לי התקף בכי.
ועוד כ"כ הרבה.
קטע שלי.
~סלחו לי, 6 מיליון יהודים, סלחו לי.
סלחו לי, אותם ילדים שזעקו, ובזעקתם נפלו.
סלחי לי, אותה אמא שהסתתרה עם תינוקה,
ותינוקה החל לבכות, והפסיקה את בכי תינוקה בעזרת חניקתו.
סלחו לי.
כי במקום הזה, הגיהנום על פני אדמות הזה,
במקום אשר כל אנושיות הפסיקה להתקיים,
שהרגשות אינם קיימים,
אתם נרצחתם בדם קר.
ואני במקום הזה,
רוצה להיות שמחה, רוצה להיות מאושרת.
לזכור אתכם, ולשמוח. לצחוק.
כי אני גאה במה שאני.
גאה בהיותי יהודייה.
גאה בכל חלק ממה שמרכיב אותי.
גאה בעם שלי. גאה בכולנו
אני גאה ושמחה בזה.
בכינו מספיק. עכשיו אנחנו צריכים להיות מאושרים וגאים במי שאנחנו.~
פסי הרכבת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
sweet like HONEY