לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  כותבת הסיפור(:

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2008

פרק 7(:


שלום לכווווולם! (:

מנישמע?

כי איתי הכל סבבהD;

שיר לפרק:

http://www.youtube.com/watch?v=ZcCauW-elpg&NR=1

קריאה מהנה(;

 

בפרק הקודם:

ראיתי מכונית שמתקדמת לעברי במהירות היא הייתה כ"כ קרובה...

אור הפנסים שלה סינוור אותי.

אורן:" לאאאאאא!!!!!!!" הוא צעק בכל כוחו.

 

פרק7

הנהג של הרכב נסע במהירות מהמקום.

אורן:" לילך!!!" הוא התקדם לעבר גופתי השוכבת על הכביש

בתוך שלולית גדולה של דם.

אורן:" לילך, לילך! תתערוררי לילך!" הוא לחש וטלטל אותי מעט.

'מה עשיתי?' אורן חשב לעצמו...

לאט לאט אנשים רבים נאספו סביבנו.

"צריך להתקשר לאמבולנס דחוף! למה אתם מחכים!?"

אמרה אישה והוציעה פאלפון מכיסה וחייגה.

'מה עשיתי לך? אני לא מאמין! תתעוררי, בבקשה!'

אורן נזף בעצמו.

אורן:" תתעוררי!!! " הוא צרח

אורן:" בבקשה..." הוא בכה וחיבק את גופתי המלאה בדם.

_

 

-אצל שחר-

היא נשכבה על מיטתה ובכתה בכי מר שלא יכלה לעצור.

כאב לה, היא כ"כ אהבה אותו...

והוא שיחק ברגשותייה ופגע בה.

פלאשבק:

' לילך:"אוקיי, אבל תבטיחי לי שלא תבכי בגללו"

שחר:" מבטיחה..." '

סוף פלאשבק.

שחר קמה לישיבה ונגבה את דמעותייה.

היא הסתכלה על עצמה במראה שבחדרה...

עייניה היו נפוחות ופניה אדומות מבכי.

"תראה למה אתה גורם לי" היא נאנחה.

היא קמה באיטיות מהמיטה לעבר פלאפונה

והחלה לרשום.

'אני שונאת אותך! פשוט שונאת!

ככה אתה לא תזלזל בי יותר!

אני לא ארשה לך לפגוע בי יותר כי אתה

יוצא עם בנות אחרות ומשחק בהן!'

ולאחר מכן שלחה לעמית.

_

 

-אצל טל ועמית-

הם ישבו על אחד הכיסאות הגבוהים של הפאב.

עמית:" שני וודקה בבקשה" הוא ביקש מהברמנית.

ברמנית:" מיד" אמרה והגישה לו שתי כוסות קטנות.

עמית:" תודה" הוא אמר לה.

עמית:" קחי" הוא הגיש לטל.

טל לקחה את הוודקה ושתתה אותה במהירות...

כך גם עמית.

טל:" וואו משעמם פה, תביא דקה את הפאלפון שלך

אני צריכה לעשות שיחה"

עמית:" מה אין לך פאלפון?"

טל:"יש לי אבל נגמרה לו הסוללה"

עמית:" טוב אני עף דקה לשרותים כבר חוזר" הוא אמר והגיש לה

את פאלפונו.

טל:" אוקיי, תודה"

טל פתחה את מקשי הפאלפון שלו ועל הצג היה רשום

'התקבלה הודעה חדשה מאת שחר'

"טוב בטח לא יהיה איכפת לו אם אני אסתכל לו בהודעות,

אחרי הכל אנחנו חברים אין לו מה להסתיר ממני...

אני מקווה" טל דיברה לעצמה ופתחה את ההודעה.

היא קראה את ההודעה ופיה נשאר פתוח והבעת פניה נהפכה לכועסת .

_

 

-אורן ולילך-

האמבולנס הגיע.

"ילד תזוז " ציווה אחד הרופאים על אורן.

אורן קם באיטיות כשעיניו שקועות בי.

"מי פה קרוב משפחה של הילדה?" שאל הרופא את האנשים...

אורן:" אני!" הוא הרים את ידו

הרופא:" מי אתה בשבילה?"

אורן:" חבר שלה" הוא הרכין את ראשו.

רופא:" יש פה מישהו יותר קרוב אליה?"

אורן:" לא..."

הרופא:" אוקיי אז בוא תעלה" אמר הרופא ואורן עלה אל המבולנס.

הדלתות נסגרו הסירנה הופעלה והאמבולנס החל לנסוע.

 

-בבית החולים-

הכניסו אותי לטיפול נמרץ, מצבי היה קשה.

אורן ישב אל אחד הכיסאות בקומה וטמן את ראשו בכפות ידיו...

הוא החל לבכות.

"הכל בגללי, הכל בגללי! איזה מטומטם אני!" הוא מלמל לעצמו.

*כעבור שלוש שעות*

אורן עדיין ישב על אותו הכיסא, נותן לדמעות לשטוף את פניו.

אחד הרופאים יצא מהחדר אליו הכניסו אותי והתקדם לעבר אורן.

הרופא: "אתה בטח חבר של הילדה נכון?" הוא שאל ואורן הרים את

ראשו וניגב את הדמעות במהירות.

אורן:" כ...כן" הוא אמר בכל חנוק מדעמות.

הרופא:"הצלחנו להוציא אותה מגדר סכנה אך מצבה עדיין קשה ביותר,

אני מצטער" הוא הסתובב אך אורן קם במהרה ותפס בידו.

אורן:" אני יכול להיכנס לראות אתה?" הוא שאל בנימה מתחננת

הרופא:" אני מצטער, אנחנו לא יכולים להכניס אליה אורחים עכשיו,

היא במצב קשה מאוד"

אורן:" בבקשה בבקשה! תן לי!" הוא פרץ בבכי

אורן:" הכל קרה בגללי! אני חייב לראות אותה!" הוא התחנן.

הרופא:" תראה אסור לי להרשות לך להיכנס אבל...

זה בסדר אתה יכול אבל לא יותר מ5 דקות! היא צריכה לנוח!"

הוא הבהיר את המשפט האחרון.

אורן:" אוקיי! תודה! " אורן אמר,לחץ לרופא את ידו במהירות ונכנס לחדרי.

-בחדר של לילך-

אורן התיישב על כיסא ליד מיטתי.

מכונות הנשימו אותי, הייתי מחוברת למלא צינורות.

פניי היו חיוורות ועל גופי היו תחבושות רבות.

אורן:" מה גרמתי לך לעשות... מה?" הוא לחש וליטף את פני בעדינות.

אורן:" אני כ"כ אוהב אותך, זה לא היה צריך לקרות!"

"אני אוהב אותך!" הוא בכה והניח את ראשו על ביטני.

פקחתי את עייני באיטיות...

הכל מסביבי היה לבן ומטושטש.

כל הגוף כאב לי...

לא הבנתי איך הגעתי למקום בו אני נמצאת.

"תע..תע..תעזררו לי..." הוצאתי קול חלש ומקוטע מפי.

אורן הרים את ראשו במהרה מבטני.

"לילך! יפה שלי..." הוא חיבק אותי.

"כואב לי" לחשתי, עניי נעצמו נהייתי יותר חיוורת ממקודם.

אורן:" לילך! לילך! את בסדר?" הוא שאל בלחץ... לא עניתי.

לא עבר זמן מה ואחת המכונות שהייתה מחוברת אלי

החלה לצפצף.

המשך יבוא...

 

בבקשה בבקשה בבקשה תגיבו><"

ממש איכזבתן אותי בפרק הקודם...

נכתב על ידי כותבת הסיפור(: , 29/5/2008 15:56  
35 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 6 (:


פרק 6 למטה(:

בבקשה תגיבו...

דעתכם חשובה לי3>



 

נכתב על ידי כותבת הסיפור(: , 25/5/2008 20:31  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

5,006

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכותבת הסיפור(: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כותבת הסיפור(: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)