וואו. לא חשבתי שזה ייגמר.אני לא יודעת איפה להתחיל. נתחיל בסוף.
אני גמורה מעייפות, אחרי 3 ימים של פעילות נון-סטופ.
התחלנו ביום רביעי בעשרה לשבע בבוקר. יצאנו מהבית לטקס יום הזכרון בבית הספר. ב-9:30 חזרנו לקיבוץ והלכנו אל בית הקברות, לארגן את הטקס שם. מהטקס בבית הקברות עלינו אל חדר האוכל, והתחלנו לארגן את חדר האוכל למסיבת יום העצמאות שמתרחשת בערב. אחרי 5 שעות עבודה סיימנו והלכנו הבייתה.
המסיבה הייתה צפופה. יותר מ-700 איש בחדר אוכל שלא בנוי להכיל כמויות כאלה של אנשים. הטקס היה במתכונת המסורתית, ואז התחילו ריקודי העם. הגרעינרית שלי הגיעה באמצע והייתה בשוק, אני אתאר את מה שהיא ראתה:
300 איש בטווח הגילאים 10-70 רוקדים ריקודי עם במתכונת של פעם, בשטח שלא עולה על 50 מ"ר. היה מעולה. נכון, כולנו דרכנו אחד על השני [השכנה שלי דרכה עליי עם עקבים ממש ממש מחודדים, ואני, כמו רוב הבנות בגילי, רקדתי יחפה 
] וכולנו בוססנו ביין ובירה שנשפכו, וכולנו נחקנו מהעשן של הסיגרים שחילקו חופשי בכניסה, אבל באמת שנהניתי.
הזיקוקים היו מעולים. מההתכווצות של כמה חברות שלי הבנתי שאני לא הייתי היחידה שעדיין נזכרת בקטיושות כל פעם שיש פיצוץ, אבל לא נורא, המראות היו שווים את הרעש.
חזרנו ב-10 לחדר האוכל, וה-D.J. התחלף. רקדנו עד 3 בבוקר.אני לא מגזימה. ריקודי עם, סלסה, טראנסים, מטאל, היפ הופ, הכל הלך.
ב-6:30 [!!]בבוקר למחרת התייצבנו מול חדר האוכל כדי להכין את ההפנינג ליום העצמאות. הקמנו מתקנים, התפחנו בצק והכנו פופקורן. ב-10 התחילה הפעילות, ומאחת עשרה עד שתיים בצהריים ישבתי ליד הטאבון של הנעורים ואפיתי פיתות עם זעתר. נשבעת לכם, אני עדיין מריחה כמו בדואית אחרי 2 מקלחות.
היום [שישי] בבוקר הגענו אל חדר האוכל והתחלנו לנקות הכל. המון אנשים נסעו לבננה ביץ' באכזיב, ונשארנו רק כמה בנות כדי לשטוף את הכלים. התעצבנו, עשינו למדריכה בלאגן ונסענו למסיבה. ההופעות היו מעולות- ברי סחרוף, תיסלם ושלום חנוך. אין פלא שרוב הקהל הורכב מקיבוצניקים. נדבקתי לשיר חדש [פרטים בהמשך] והגעתי למסקנה מרכזית מהעניין- הדר מרקס צריכה להישאר מאחורי המיקרופון בתחנת הרדיו האהובה והשנואה על כולם ולא לשקול הסבה מקצועית להנחיית אירועים. היא נשמעת טוב יותר ברדיו מאשר במציאות, אין לי הסבר הגיוני לעניין.
ועכשיו, השיר שאליו נדבקתי- הורה האחזות- גרסת כוורת
יודע חקלאי פיקח,
והוא הנחיל זאת לצבא,
כי את הזן יש לשבח,
ולהיטיב בהרכבה.
(היטיב בהרכבה)
הוחלט ונלקחה שיבולת,
הירכיבוה - חרבות,
חמרה, חמרה המערבולת,
יצא הנח"ל לשדות.
(הנח"ל לשדות)
הורה כרוב והורה תרד,
עגבניה עלי כידון!
הורה נח"ל מסחררת
הורה חסה, הורה צנון!
הורה טנק רתום לפרד,
הורה סיירי התות,
הורה נח"ל מסחררת,
הורה האחזות.
יקום חייל למשך זרע,
וחקלאי יקלע אל בול.
יש נח"ל שיודע הרה
לזרום כדי לתת יבול.
(כדי לתת יבול)
זה פרושו של משק עזר,
ככה ייכתב בדו"ח.
כל השקאה של צנון וגזר
היא השקעה לזמן ארוך.
(רק אל תעשה לי ברוך)
הורה כרוב והורה תרד...
כאן שיבולים עומדות במתח,
כל עץ זקוף כמו חייל.
והתמצאות יפה בשטח
יוכיחו ערוגות בצל.
(יוכיח הבצל)
ראשי כרובים עומדים אין רחש,
זבוב על אף אין מגרש,
כאן בשורות עובר מין לחש
ההאחזות חמש חמש.
(יוכיח החמש)
הורה כרוב והורה תרד...
לילה טוב וחג שמח,
Kibbutznikit
בבלוג זה
בכל הבלוגים
