רציתי לנשק אותך. אמר. ונישק. ועשה זאת שוב. ושוב. והצטנפתי בתוכו. אני מקווה שאת נושמת. תגלה כשתפתח את הקופסא, אמרתי ברפרנס לשיחתנו על חתולו של שרדינגר ממקודם.

וקצת קשה לי לנשום באמת, ולהאמין, ואני מחכה ללבוא אליו. ואני לא יודעת מה ילד יום, רק יודעת שהוא היה שם בשבילי תמיד ורוצה שימשיך להיות. הטוויל ראה אותנו מתנשקים וברצינות מעניין אותי לדעת מה דעתו בנושא. חבל שהוא לא עונה.
וזה מוזר לי.
להרגיש נאהבת. טוב לי. היה הרבה קיטש. שמיים של מדינת ערב, שאון פכפוך מים ברקע, ושנינו מוצאים משהו שדלקנו אחריו אבל השתדלנו לסרס במשך הרבה מאוד זמן.
גבריאל בלחסן מת. שזה משהו רע. אבל טוב בשבילו.
פירסמו שיר שלי ב''האף''. שזה משהו טוב. רק חבל שבגיליון גאווה. יחשבו שאני לסבית.
פסטיבל הדיג' באשראם היה מושלם והטיול קומונה בירדן עוד יותר.
והוא רוצה לעשות דברים נכון. כבר אין לי בפנוכו, הוא המיס את הכל.
לעזאזל עם כל הטוב הזה פתאום. באיזה מדף מאכסנים את זה?
גל