המקרה השתוקק לקרות |
| 10/2013
since 1994
מאז הפעם הראשונה שהתאים שלי התגודדו לכדי בת אדם ברחם של אמאשלי, ידעתי את האמת המלנכולית הזאת - אף קלף מהקלפים שחילקו לי לא מגיע לי. דבר לא יצדיק את העובדה שלא נולדתי בתקופה אפלה בהיסטוריה, או את העובדה שאינני ילד קולומביאני קטן שעובד תמורת כלום כסף ליום בשביל קרטל סמים מחורבן. שום מעשה שאעשה או חסדים שאתן ברוב רחמיי לא יהיו אציליים מספיק כדי לכפר על העוול הנל. זה מסוג הדברים האלה בחיים, ידעתי, שצריך לקבל באסירות תודה ולא לשאול למה. מאוד קשה לי לא לשאול למה. במיוחד כשמדובר בעניינים מהותיים כמו טוב ורע בעולם.
אז כשהוא יושב מולי ליד שקיעה קיטשית מהסוג המטמטם, ואומר לי שאכשהוא חושב עליי בתור בתזוג זה רק לתקופת זמן ארוכה בהחלט, ויודעת שזה לאו דווקא אומר משו טוב, אולי נדחה את זה, אולי ניפרד.. אבל בינתיים הוא כאן. ומנשק אותי. אני נושכת אותו בכתף, לועסת בהשלמה גרגירי חול שעברו דירה מהחולצה שלו לטוחנות שלי, ומנסה בכל הכח לא לשאול למה.
לא מצליח לי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
