the life in the darknes

הפרחים הסגולים שעומדים על שולחני עושים לי מצברוח מעולה. התמונות המודבקות באופן מושלם על הקיר כמו זכרונות במוחי האפל. החיוכים על הקירות. כאילו נגזרו מפרצופיהם של האנשים ונדבקו באופן מידי לקיר. הדממה הזאת מרגיעה. למרות צלילי המוזיקה הרועשים. עדיין שומעים את הדממה משכרת החושים הזאת. הסיגריה עוד לא כבויה. והיין האדום והחמוץ בכוס כבר שעתיים. ספר פתוח מול עייניי. אתה אומר שזה חסר משמעות לחכות ליופי ולשלמות. אך צבעי פרי ידך. הציורים המדהימים הללו. הם השלמות והיופי. אני זוכרת שראינו את שקיעת החמה.. דיברנו כל הלילה. ומבלי לעצום ענייך ראית איתי את הזריחה. והדממה שהייתה ביננו לפני ואחרי החדירות הכואבות הללו שלבסוף הפכו לעוד חוייה משגעת. חויה לא נשכחת, שנחרטה בזכרוני לעד.