היתי שוב בים :) החלטתי לנצל כל יום חופשי בשביל הים הטחול והמדהים.
הפעם היתי בחוף אכזיב, והוא היה מדהים!
במיוחד מפני שהאנשים שוחים בלגונה ולא בים הפתוח,אז אין גלים והים שקט כל כך..
ראיתי בן ובת אולי קצת יותר גדולים ממני.. אולי בגילי.. הבת היתה שמנמנה אבל חביבה,והבן הזכיר שחקן גרמני אחד.. הבן כל הזמן ניסה להצחיק את הילדה,עשה כל מיני שטויות במים,סיפר בדיחות וצחק וקול רם.. הם היו כל כך יפים ביחד.
אחרי כמה זמן של שחיה היתי רחוק מהם אבל לא מספיק רחוק כדי להפסיק לשמוע את הקול שלהם..
נשכבתי על הגב.. וסגרתי את העינים.. מתחת למים הקולות שלהם נשמעו המומים יותר.. שקטים כאילו מגיעים מעבר רחוק..
ואז נזכרתי בעבר שלי.. במי שהיתי פעם.. נזכרתי בו, הינו מאושרים ביחד? לא יודעת,אולי..
כל הזיכרונות האלה הציפו אותי כגל פתעומי,ויצאית מהמצב של שכיבה על הגלים,
פתעום גילית שהילדה מסתכלת עלי.. היא חיכה, חיוכה היה נעים ומאושר,אך תרוד במשהו.. ניסיתי לחייך בחזרה.. אבל דמעות של הזיכרונות הציפו את עיני.. אז חיכתי חלושות וצללתי על מעמקי האוקינוס השקטים.. אל מעמקי הזיכרונות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
