אוקי הדבר המפחיד הזה כמעט קרה לי השבוע..
מי שמכיר אותי יודע שיש לי הסטוריית התעלפויות עוד משהייתי קטנה (הדבר הכי מוזר זה שזה קורה לי כל שלוש שנים, לפעמים שנה יותר ולפעמים פחות אבל שלוש שנים זה הממוצע.)
לרוב זה מתרחש כשאני לבד או עם המשפחה (מול סבתא בדר"כ XD), המקרה הכי נורא היה בבית ספר באמצע הכיתה.. אבל לחשוב שזה יכל לקרות לי באמצע קניון זה עוד יותר נוראי.
אז נסעתי למרכז כי התחלתי את הקורס המתקדם ובדרך נכנסתי לקניון וקניתי פיצה בתור ארוחת צהריים. כשבאתי להתיישב וניסיתי לקרב את הכיסא לשולחן הסתבר שהמושב לא היה כל כך מחובר לרגליים של הכיסא, כך יצא שהאצבעות שלי נתקעו מתחת לקרש ואז באותה השנייה גם התיישבתי והם נמחצו לגמרי. זה היה אחד הכואבים!
אח"כ ראיתי שכל האצבעות שלי כחולות-סגולות והרגשתי כאילו דפקו לי אותם עם פטיש. וזה עוד היה בדיוק בציפורן :S
ופתאום ידעתי מה הולך לקרות והרגשתי את הסחרחורת מגיעה. הכל נהיה מטושטש ועמום ואיבדתי את התחושה בכל הגוף. אמרתי לעצמי שאם לא אעשה משהו אמצא את עצמי מתמוטטת באמצע הקניון.
אני עם הניסיון שלי כבר גיליתי שיטה איך למנוע מעצמי להתעלף, לפעמים זה עובד לפעמים זה לא, אבל ניסיתי בכל זאת. הדבר האחרון שאני רוצה זה למצוא את עצמי שוכבת כשעשרות זוגות עיניים נעוצים בי ואז ללכת לבית חולים ו-ביי ביי לקורס.
נשענתי על הכיסא וממש נלחמתי בחוסר הכרה. עצמתי עיניים וניסיתי לנשום באופן סדיר.. אמרתי לעצמי שאני בטח נראית מוזר עכשיו אבל לא היה לי אכפת.
אח"כ כבר הרגשתי שהכל חוזר אליי, השמיעה והראייה התחדדו והראש פחות כאב.
אבל הרגשתי חולשה וראיתי את הידיים ממש צהובות, תיארתי לעצמי שככה נראים גם הפנים. כבר לא היה לי תיאבון ורק רציתי לשתות משהו אבל כבר קניתי אוכל אז אכלתי..
הדבר שהכי הפתיע אותי זה שאף אחד מהסובבים לא שם לב למה שקרה כאן עכשיו אז הרגשתי הקלה.. (רק כשאכלתי את הפיצה מהחלק העבה לחלק הדק שמתי לב שנועצים בי עיניים XD)
בקיצור, זה היה הדבר הכי מפחיד שקרה לי לאחרונה. מזל שהכל עבר בשלום..
__________
תכננתי לכתוב בכלל פוסט אחר אבל נראה לי אשמור אותו לפעם אחרת..
אגב: תה עם דבש זה אחד הטעימים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נעמהנונה:]