טעם החיים במלואם בבלוג שלי

עולם הזוי...

מרוץ ללא סוף,אחד אוכל את השני

הרומנטיקה נהפכה לסקס חפוז ולא אמיתי.

קאסמים על המגזר הדרומי

ילדים נפלאים אך כל הזמן רק דורשים...

רפורמה שקיצצה נתח גדול בשעות עבודה.

ומה עוד...

עד אין סוף!

אך קשה היא מכל...הבדידות.

ימים אפרורים...ומלאי של מחשבות...לאן ממשיכים, היכן משנים?

כך נסגרתי בתקופה זו

הבדידות עוטפת מחבקת...מתחילה להתרגל להיכנס לתוך תוכה.

ולמצוא את עצמי בה.

רק מסקנה אחת נשארה לי דבוקה...

כנראה אנני מתאימה לעולם הזה...המודרני משום מה?

לפחות נשאר לי קמצוץ של בת

והקרקטורה הזו משקפת את דעתי על "הרפורמה" במערכות היחסים  והמשק  בכלל.