לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

טעם החיים במלואם בבלוג שלי


"טעם החיים" ,סיפורים מהחיים, שירים והחיים כמכלול..


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מה בסך הכל אישה צריכה?


 

מדוע כל גברבר חושב שאישה צריכה יותר מאשר שרברב?

 

אהההה שאלה שאלתית פתחה את חזרתי

 

האביב מגיע ואיתו נפתחה לה בכיף עונת השינויים הביתיים.

נכון למדתי...לקדוח

אך יש דברים שעדיין צריכה אני ללמוד מבעל מקצוע.

אז מה עושים..מתקשרים כנהוג מדפי זהב לדרוש...בעל מקצוע מיומן מאד.

"תן לאצבעות ללכת במקומך" כך עשיתי בשמחה!

והינה הופיע לי בעל מקצוע רציני

עלם חן אמיתי...

צעיר בימים אהההה גברבר אמיתי בשיא ימיו הבשלים.

ושאלת השאלות?

מה אין לך גבר בבית?

עונה אני..."לא...לכן חיפשתי בעל מקצוע לא?"

עוד לפני ההברגה הראשונה, מבט סוקר כרטגן משחרר....

אאאאאאהההההההה....

אתם יודעים מין כזו הנחה שלרגע חשבתי שראותיו יוצאות לו מהגב.

ומתחיל המבצע...

הולך הוא אחרי...לכאן ולכאן.

מראה לו היכן רצוני למדף וגלגלת גם.

פתאום תופסת שמבטו מכוון למקומות עלומים ולא דווקא לקירות יתומים.

וכאן לא המשיך במסכת מלאת הצעות שבהחלט אינן מקצועיות.

 

כך חזרתי לדפדף בדפי זהב...

 

הלו... הלו....

מה כבר ביקשתי?

 

גברבר ומקדחה בידייו  

 

 

 

נכתב על ידי , 20/3/2008 02:35   בקטגוריות חיוך, כללי, אופטימי, שחרור קיטור  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סיפור של אצבעות...


 



 

היום היה אמור להוולד לי נכדי השני.

כך נקבע...(לא אני החלטתי.. מפתיע אהההה?)

אלה ע"י צוות הרופאים.

 

אך השובב הקטנטן החליט לא לצאת עדיין לאויר העולם.
הפצרתי ביקשתי דרשתי בכל לשון עדינה....
הציץ בעט והחליט להשאר עדיין שם בחום הנפלא של אימו...
שמרגישה ונראת כמו בלון נפוח שרק סיכה אחת ופוףףףףףף תכף תתפוצץ כולה....
מיד אסרו אותה למיטת המוניטור...
פעימות ליבו הדהדו בחדר...כקצב ניגון נפלא...


רופא הגיע...ובקול רציני...אבקש מחברתך לצאת
מה מה חברה הלו סבתא אני במשרה מלאה...הלוווווו אין יוצא ואין בא, אני כאן צמודה!!!
אההההה מצא לו עם מי להתעסק!!!


מבט בוחן...טוב נעשה גם אולטרסאונד...

ואווווו איזה חתיך, הציץ לי מאי שם...
שוחה לו וקורץ לי בחיוך שובב
כמובן שגם כלתי וגם אני שכחנו באותו רגע את הלחצים...
מוקסמות ונהנות מכל הבריאה המופלאה, שהופיע לנו במסך הקטנטן...
נשבעת נשבעת שהוא הוציא לנו לשון לרהבה.

אני והרופא החביב..התמוגגנו שם בבדיחות ובמראה...
כלתי כבר לו יכלה להחזיק את בטנה מרוב צחוק והמולה...
וגם זה בהצצה חייך ובעט לו בחדווה.

זהו... החליט להשאר עוד כמה שניתן בתוך החום הנהדר...
בחיי שהבנתי זאת מחיוכו השובב

אז שוב נקבע ליום רביעי שוב הצצה...ומסכת נוספת של המולה...

ואצבעות לספירה.

 


נכתב על ידי , 18/12/2007 02:24   בקטגוריות חיוך, משפחתי, אופטימי  
37 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



החום שבתוך...


 

 

קור בחוץ, בית מלא בחום הפנימי...החום המשפחתי.

בחוץ גשם וסערה, בבית בוערת לה אש קטנה ועליה סירים מתבשלים אט אט

עד למרקם אחיד ומיוחד.

ריח מתפשט.... את כל הבית עופף...

כל רגע צצים הראשים...ידיים נשלחות פותחות את הסירים, עוד הסנפה...

"אחחחח אימא זה נראה טעים!"...

אלו הרגעים הכי הכי חמים של התא המשפחתי!!!

 

היום שרויה בתוך התא המשפחתי.

וכך הוא התקשר... מין "היי מהסס....

הצחיק אותי...ימים עברו שבועות חלפו...חודשים השכיחו.

אך שהקול שוב מהדהד...תמיד יש פינה בלב למקום מיוחד שבו היינו לא מזמן.

"התגעגעתי"...הוא אומר

וכי למה ומדוע פתאום עכשיו?

"לא יודע...נזכרתי בטוב, נזכרתי במה שהיה..ואיזה דביל הייתי שכך נבהלתי אז"

נבהלת? אני בתהייה...מה אני כל כך מפחידה?

"כן...החום שאת משרה, כל הנתינה אותי הבהילה משום מה".

אהההההה טוב עכשיו אני יודעת מה הבעיה...

"בואי נתחיל שוב בקטנה...רוצה להזמין אותך לריקודים...אני ואת...זוכר עד כמה אהבת לרקוד!"

החום של הבית...הריח המתבשל...רגע של שתיקה...

תודה חמוד! אך היום מעדיפה את החום הביתי.

אולי פעם...נהייה בקשר...

לאחר כמה נסיונות לשכנוע...הבין את הנאמר.

הטלפון נסגר!

כך יושבת ומעלה לי תמונה...היו נכון אנשים שחלפו בחיי...

רגעי הטוב, ורגעי ההתנתקות מתמזגים הם לזכרונות.

אך לא תמיד אפשרי להחזיר את מחוגי הזמן...מאז מים רבים זרמו בנהר.

 

כאן בביתי החם...צפונה להם עם ילדי ביום חורפי וקר...אך הלב כל כך חם.

זה הדבר הכי יקר!

רק באים היה אפשר לעצור את הרגע...את הזמן.

 

הולכת למזוג...מרק חם של טובי הירקות...מתבשלים להם במרקם של עוף.

תפוח אדמה...ליד קציצה עסיסית של בשר וירק כמובן.

טחינה טריה לבנבנה...בצלוחית נעשתה לה, כי אני מוזגת אותה מעל הקציצה אחחח

בעיני זה המעדן.

ולקינוח סלט פירות מפרי ההדר...לעסיסיות נפלאה ולמרקם הצבעוני של ההתמזגות התא המשפחתי.

 

ונסיים בשיר...לכל דבר יש את הזמן שלו!

 

שבת נפלאה ושלווה מלאת חום ואהבה לכולם.

 



 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 7/12/2007 16:19   בקטגוריות חיוך, משפחתי, אישי, אופטימי  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי: 

בת: 62

Yahoo:  כלום  

תמונה




9,252
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למטעמי החיים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מטעמי החיים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)