כשאלוהים אמר בפעם הראשונה יהי אור
הוא התכוון שלא יהיה לו חשוך.
נתן זך
אלוהים, לפחות מבחינתי לא קיים.
ההכרזה הזו יכולה להשמע פרובוקטיבית אך אני אומר זאת מכל עומק לבי- אין זה כך.
הרעיון של כח עליון אשר אמור לתת "את השלום על פני האדמה" או לשמור עלינו "כמו ילדים", מבחינתי זאת בריחה מאחריות אישית.
"הכל זה מלמעלה אז אל תבכי ילדה" יא רייט.
אלא אם הילדה היא דורותי שבוכה על הבית שלה שעף לארץ עוז בגלל סופת ציקלו אז בהחלט יש לה על מה לבכות.
אך אם אנס אותה עכשיו חבר טוב של המשפחה או ילד אחר מהגן משך לה בצמות, הדברים האלו ממש לא מלמעלה (כאן ניתן להכניס בדיחה גסה ומאוד לא ראויה על כך שיכול להיות שזה כן היה מלמעלה...)
במילים אחרות- הרעיון של אלוהים מנוצל יותר מידי בכדי לברוח מאחריות אישית\חברתית.
אסייג זאת ואומר שבהחלט יש הרבה אנשים בעלי אמונה שבשבילם האלוהים הוא מקור השראה ודרך חיים בריאה מלאה באושר ועושר רוחני.
למרות שאינני מאמין בקיומו של אל-כל-יכול, הוא, ה' הזה נמצא בכל מקום.
זה זמן רב שנשות הכותל עולות בכותרות. הן מאמינות באותו אלוהים כמו של שארק היהודים אך זוכות ליחס מבזה על-ידי החברה הישראלית.
מצחיק, הרוב הישראלי מרים גבה לנוכח נשים שמתפללות כמו גברים ועומדים לצד האורתודוכסים שמוכנים לחרף נפשם ולבזות את קדושת המקום ע"י זריקת שקיות שוקו וכוסות תה על המתפללות.
אלו הן אותם אורתודוכסים חרדים שמוכנים לזרוק שקיות צואה ולגרש חרדי שבחר להתגייס לצבא. הפעם, החברה ישראלית דורשת מהם שוויון בנטל.
גם החברה הישראלית-לא-חרדית רוצה לזרוק על המתפללות שקיות שוקו ולצעוק עליהן שהן מטמאות את הקיר הקדוש אבל הם לא יכולים, הם טוחנים קו בגולן או קבלו ריתוק מקצין מניאק שלא קיבל מחברה שלו.
זה כמובן לא הוגן, צריך שוויון בנטל.
אלוהים אוהב את כולם
מזל שאני לא אלוהים, אין לי סבלנות לכולם. בטח אם כל פושטק מחליט לכאורה לנקום ולכאורה לירות בכל הנערים והנערות שמבלים לתומם בבר-נוער.
באותו הערב קבלתי מסרון "יש יריות, אני לא יודע איפה ****". אחרי זה הסתבר ש***** נפגע וכך יצא מהארון למשפחה חמה ואוהבת שלא קיבלה את נתייטו ונעלה אותו עמוק בארון ביחד עם הקדמה והנאורות של המאה ה-21.
אלוהים מוצא את מקומו בכל הסיפור הזה במשפחתו של עד המדינה.
נכתב עליו שבא ממשפחה מאמינה שסילקה אותו מהבית לאחר שיצא מהארון, 1-0 לאלוהים.
עד המדינה מצא את עצמו משוטט ברחובות ונכנס לעולם הפשע והרשע, 1-1.
עד המדינה מספק מידע אודות איש-ציבור-בעל-דרגה-גבוהה-(סא"ל?)-בקהילה שלכאורה פגע מינית בקטין, 1-2 לעד המדינה.
עד המדינה מרגיש נפגע ע"י חבריו לפשע ונאהב ע"י חבריו לגאווה ומחליט לשפוך אור על הרצח, 2-2 בכל זאת חזר עם\בתשובה.
אמו של עד המדינה, אישה דתיה שומרת מצוות אומרת כי זה בושה למשפחה שהוא (עד המדינה) ככה פותח פה על החברים שלו.
אלוהים פה קיבל אחושרמוטה גול עצמי משחקנית שומרת תרי"ג מצוות. "לא תלך רכיל בעמך"> "לא תרצח". מתמטיקה של עולם הפשע והרבנים.
אך פה זה לא נגמר, מסתבר שלא רק היא אלא כל השכונה מזדעזעת מכך שמישהו מתוכה לכאורה נכנס למקום מלא בנערים ומתחיל לרסרס לכל עבר ורוצח שניים מבאי המקום. אה, לא.
הם מזדעזעים מכך שבחור מהשכונה שהיה הומו, אבל לא הומו תל אביבי, אלא ערס כזה מהשכונה, פתח את הפה על חברים שלו.
ללכת ולרצוח מבחינת אמא שומרת מצוות ושכונתה זאת אולי לא פעולה יפה אך אפשר לחיות עם זה אבל שמישהו ילשין על עבריין שרצח חפים מפשע והתחמק מעונש?! יהרג ואל יעבור!
מונולוג ממני לאלוהים:
ההסתברות שאתה קיים גדולה מאפס ולכן כן אפנה אליך.
אני דיי בטוח שלא לכך התכוונת כשהבאת עלינו את כל המצוות.
סך-הכל רואים שיש לך כוונות טובות ואתה פועל מהלב, אם לא שלך- אז של מאמינך.
יש הרבה חוכמה בכתובים ואפשר ללמוד מהם המון.
אתה לא בוכה וממרר עלינו כמו פולניה, אין גם צורך בכך.
פשוט שב שם למעלה, אני ממליץ על דלי פופקורן ופשוט תראה איך המציאות שיצרת עולה על כל דמיון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
