אוקי קצת באיחור אבל ה1.9 הגיע ואיתו החזרה ללימודים. כיתה י'ב כבר כאן.
השנה האחרונה במסגרת 12 שנות הלימוד היא מרגישה לי במסגרת הבי'ס כמו י'א.
אבל מה שהשתנה זו ההרגשה מסביב, המחשבה שזה הסוף, לטוב ולרע. לפני כשנה (עם כניסת צה"ל באופן ישיר לחיינו) התחילו אנשים להריח את הסוף, את היציאה מהמסגרת של משרד החינוך. התחילו לאמר שהם לא רוצים לצאת מהמסגרת. אני לא כ"כ הצלחתי להבין אותם באותו הזמן, חשבתי לעצמי שזה דווקא טוב אותה יציאה, החופש והעצמאות החדשה שנקבל תהיה דווקא שינוי מרענן.
עכשיו אני מבין טוב למה הם התכוונו, זה באמת קצת מעציב המחשבה- לא לראות את החברים כל יום וחוסר המסגרת. אבל אני עדיין לא עצוב ואני עדיין רוצה כבר לצאת. רק שאני לא עושה את זה בלב שלם- אף פעם לא טענתי שאני בנוי ממקשה אחת.
מבחינת הבי'ס כיתה י'ב מרגישה לי כרגיל. אני לומד עם אותם המורים עם אותם החברים את אותם המקצועות (למרות שאין יותר ספרות והיסטוריה!! ^.^)
הצבא נכנס חזק וגורם ללחץ מכיוון הפסיכומטרי, אני חייב להצליח!
אם כבר נכנסתי לתחום הפסיכומטרי אז העצלות מגיעה למקומות חדשים. כל הזמן יש עבודה שם בנושא המילים או סתם תרגול אבל אני פשוט מתעצל, בגדול. לא היה לי שיפור במבחן המחצית ולמרות שהציון שלי עדיין יחסית גבוה הוא לא מספק אותי. אני צריך משהו שיגרום לי ללמוד לזה, איזה מקור מוטיבציה או משהו.
השיעורי נהיגה שלי ממשיכים יותר מידי זמן, אני כבר רוצה לסיים עם זה!
יעד חדש, עד סוף החודש אני עם רישיון!
אז עד לפעם הבאה
Have a nice day
בבלוג זה
בכל הבלוגים
