1.אני לא הראשונה שאומרת שהחיים הם מרתון, ואם לא מרתון אז לפחות ריצה בשיעור ספורט שאחר-כך מתנשמים כמו מטורפים. ויש בעיה עם זה, כמו בכל מרתון, אם אתה מגביר את הקצב השאר גם מגבירים ואם אתה מאט השאר ממשיכים להגביר. להפוך לאבק זה החלק הקל ביותר.

אני מסוג האנשים שבאמצע המרתון יעצרו וישתו קפה, גם אם אהיה אחרונה. יש לי שאיפות ומטרות, באמת שהן שם, אבל אני פשוט עצלנית מדי כדי להגשים את הכל. אני מעדיפה לשבת בצד ולעשות הכל בקצב שלי... קורה.

2.וגם אני כמו חלק מהאוכלוסיה מנסה לברוח מהמיינסטרים. אני לא רוצה להראות כמו כולם, אבל אני כן אראה כי אני חושבת שזה יפה. נו באמת, הצרות מחשבה הזו של כולנו הופכת אותנו ללא יותר מאופנה חולפת או אשליה שיש לנו דעה מחוץ לזרם.

אז היום אני אהיה לסבית או בי או הומו כי זה באופנה ומחר... עד מחר אלוהים גדול, כמו שאומרים, אולי מחר כולם יצבעו את השיער לירוק ונשים יגדלו שיער בבית שחי בתור חיית מחמד. אבל עד מחר אני לסבית (או בי או הומו...)

3.אל תאמרו שאתם לא אוסף של ציפיות. כאלה שרוצים לרצות את כולם כל הזמן כי תכל'ס כולנו רוצים שהסביבה שלנו תהיה מרוצה לא כך?! אבל שאני עצבנית זה כבר משהו שונה, אז מה אכפת לי אם אני נכנסת להתקלח לחצי שעה ולשפוך את כל מה שנשאר מהכנרת לביוב. אני עצבנית עכשיו והסביבה לא חשובה לי.

אם מישהו במקרה, בטעות, מוצא בנאדם שאף-אחד מהדברים לא נכון לגביו תביאו אותו אליי ואני אבנה לו מקדש ואשתחווה לו ואשרת אותו כל חיי.