מוזה היא ילדה יפה, משיכון ג', יש לה כסף אבל משהו קצת דפוק אצלה בראש.

לפעמים היא מזמינה אותי להסתובב איתה, בעיקר בלילה, אנחנו אוהבות לצאת ולחפש מקומות נסתרים, לדבר על כל מה שלא דיברנו עד היום ולשיר.

מוזה כישרונית מאוד, היא מנגנת בגיטרה ופסנתר, כותבת שירה ומציירת. כשתגדל היא רוצה לעסוק באמנות או בחינוך.

ובסמטאות הצרות האלו לפעמים אנחנו מתפשטות ויושבות על הרצפה אחת ליד השניה, מרוחקות מכל העולם וקרובות לעצמנו.

בהתחלה התביישתי אבל למוזה לא היה אכפת ועכשיו כבר כמעט שנעלמו כל המחסומים... אני אוהבת את מוזה ממש כמו אחות, כאילו דמה הוא דמי.

מוזה הבטיחה שהיא לא תעזוב אף פעם, אבל לפעמים ההורים שלה לוקחים אותה לכל מיני מקומות, משפחה עם כסף, היא נמצאת הרבה בלונדון וניו יורק.

וכל פעם כשהיא חוזרת היא שוב באה אליי, ואנחנו הולכות לכל מקום שרק נרצה וזה כיף כי עם מוזה אני הכי משוחררת בעולם