רק פעם בארבע שנים יש לפברואר יום נוסף. ולזמן עוד יש חוצפה לעבור מהר.
אומרים גם שהזמן עובר מהר כשנהנים. התקופה האחרונה גרמה לי להטיל ספק באימרה הזאת, למרות שאני נוטה להשתמש בה לא פעם.
הזמן קצר והמלאכה מרובה מכל כך הרבה בחינות, ואני לא יודעת איפה בדיוק להתחיל אם בכלל.
שמעתי שאי הוודאות מציקה מהאכזרית שבאמיתות .
נמצאת במקום כלשהו, קצת לא ברור. בכל אופן, אומרים שלא כדאי לרוץ במסלול קבוע כשהמטרה עצמה לא נקבעה בדיוק. לדעתי, אתנחם בעובדה שאיני יודעת אם אני רצה בכלל. אומרים גם שגם אם אתה על המסלול הנכון, אתה תידרס אם סתם תשב שם. אז אתנחם בעובדה שאולי אני רצה.
נכנסתי למאין רוטינה מסויימת שמקשה עליי להפריד בין מה שיצרתי לבין מי שאני באמת. וזה קצת חבל שאנחנו מה שאנחנו מורגלים לעשות. אם אתרגל לשנות הרגלים, אהיה חזקה יותר.
אחד הדברים הקשים בחיים הוא להחליט אלו גשרים לעבור, ואלו גשרים לשבור.
עריכה:
המקסימה הזו העבירה לי את השרביט, אז הנה שבע עובדות שלא ידעתם עליי:
* צבעוניות בלבוש לא עושה לי את זה בדרך כלל. לפחות לא כשהיא באה ממני. שחור, אפור וכוחל מככבים אצלי בארון...
* יכולה לצחוק מבדיחות של עצמי. :P
* אני שונאת מתמטיקה.
* אתאהבתי בספרים "שומרת אחותי", "משאלה אחת ימינה", "הבושם" ובסיפור "יום נפלא לדגי הבננה".
* חושבת הרבה לפני שאני מדברת, ובכל זאת מצטערת לא מעט.
* אני קוססת ציפרוניים שמנסה להגמל.
* נורא קשה לי למצוא שבעה דברים בי. הרגשימה הזאת באמת לקחה לי המון זמן...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
