אז כן ,אני ואבידן נפרדנו.
זה היה בתאריך ה9 ביוני,בדיוק 4 ימים לפני החודשיים שלנו ...
הסיבה ?
בתחילת יוני פחות או יותר,אבידן ממש התחיל לחפור על ידידה שלי ושלו - נועה פלדמן שהיא מופיעה גם בפוסטים הקודמים.
ביום רביעי ה4 ביוני סיימתי ב12 והחלטתי לנסוע לאבידן ולהישאר אצלו עד הערב..
הגעתי לבית שלו ומשם יצאנו לבית של דוד שלו לעשות כמה סידורים וחזרנו הביתה.
הכל היה מדהים הוא חיבק אותי ונישק אותי ואמר לי כמה שהוא אוהב אותי.
לקראת הערב הענינים הסתבכו,והגענו למצב שאבידן הלך למכללה כשאנחנו בריב.
נשארתי בחדר שלו,היה לי 3 שעות להסתדר בלעדיו בחדר שלו.
אמרתי לעצמי,אני חייבת לבדוק את העניין עם נועה פלדמן,אני פשוט חייבת.
פתחתי את המחשב,נכנסתי להיסטוריה שלו ושל נועה,פה ושם ראיתי "איזה יפה את,מת עלייך",אבל זה היה שממש התחלנו להיות חברים,אמרתי לעצמי 'טוב זה בקטנה הם ידידים ואני לא יכולה למנוע מאבידן להיות ידיד שלה כי זה פשוט מגעיל '.
כשאבידן הגיע לבית חזרה מהמכללה ,שמעתי צלצול בדלת,הלכתי לפתוח לו את הדלת.
פתחתי את הדלת,ואז הוא היה שם ,הוא חייך אלי,מין חיוך כזה של 'אני מצטער',ופתח את היידים שלו ובא לחבק אותי,והתחבקנו והתנשקנו זה היה כ"כ קסום..
הלכנו לחדר שלו,ולקחתי לו את האייפון,ובשביל להיות ממש בטוחה נכנסתי לאס אמ אסים שלו ושל נועה והסתכלתי.
פתאום נבהלתי ,ראיתי משהו שלא רציתי לראות,שמטתי את האייפון מידי והוא נפל על המיטה.נשכבתי על המיטה עם הראש מנוגד לאבידן,וכמעט בכיתי.
אבידן בא והתקרב אלי,ואמר לי "יפה שלי,אני אוהב אותך",ובא לנשק אותי,אז הזזתי את הראש ואמרתי לו,"למה אתה קורא לי ככה ? " והוא ענה "כי את יפה שלי ואני אוהב אותך ". "ויש לך גם עוד הרבה יפות שלך כמו נועה פלדמן,אז גם היא יפה שלך ?! ", "מה ? על מה את מדברת ?" , "תסתכל על השיחה שלכם.
הראתי לו שבשיחה שלהם היה כתוב "יפה שלי אני מצטער על היום".
זה היה בתאריך ה26.5 ,נורא נעלבתי .
ואז הוא אמר לי "שירוש,ההודעה הזו הייתה אמורה להישלח אלייך,והיא גם נשלחה אלייך,באותה השעה בדיוק,את לא זוכרת ? ב26 לחודש רבנו דיי הרבה...אז ביקשתי סליחה "
נרגעתי ביקשתי מאבידן סליחה,אך עדיין לא היינו ממש בסדר אחד עם השני. הגיע השעה שהייתי צריכה ללכת,וביקשתי את אבידן שילווה אותי למטה.
ירדנו במעלית ולא היה שומדבר,שבדר"כ הוא מנשק אותי בלי סוף במעלית.הגענו למטה,והוא אמר לי טוב..ביי.
אז אמרתי לו ,"לא אבידן ! אני נוסעת עכשיו לחמישה ימים אני לא יראה אותך כי אני יהיה במחנה בצפון,לא מגיע לנו קצת יותר מביי ?"
הוא בא התקרב אלי ונישק אותי,וחיבק אותי כ"כ חזק..
אך אני הרגשתי שהחיבוק הזה היה אך ורק מתוך רחמים כדי שאני ילך...
יום אחרי,הלכתי לבצפר,והוא התקשר אלי בהפסקה ועדיין הייתי עצבנית מאתמול,שזו הייתה טעות כ"כ גדולה.
הוא היה ממש שמח,והתחיל לדבר איתי על כמה בנות מהשכבה שלו על איך שהן נמרחות עליו,וזה פשוט זעזע אותי.לאחר מכן הוא התחיל לדבר על נועה פלדמן על כמה שהיא יפה,ופה ממש התעצבנתי,ואמרתי לו את המשפט שהרס הכל.
"אבידן,אני לא יודעת כבר אם אני יכולה לסמוך עלייך..."
אחרי זה הייתה שתיקה הוא אמר טוב וניתק.
נכנסתי לשיעור ספורט..מאז לא דיברנו,פה ושם מילה או שתיים.
נסעתי למחנה בהרגשה ככה,הוא לא דיבר איתי לא שלח שומדבר,וממש נעלבתי.
הגיע יום שבת הוא התקשר אלי בגלל שביקשתי ממנו שיקנה לי כפות,שבסוף גם את זה הוא לא עשה..
הוא אמר לי שהוא הולך לנועה ,לנוח איתה,ואמרתי טוב,ביי.
אחרי האימון שלנו ולקראת הערב,דיברתי עם דורון שגם היא הייתה בתחרות,היא לא טרחה להגיד לי שאבידן היה איתם,כאילו היא לא רצתה להגיד לי,וכששאלתי אותה אם הוא היה איתן היא אמרה לי "נו אזז?"
אחר כך דיברתי עם אבידן ואמרתי לו שאני רוצה שנחזור להיות כמו פעם..אבל הוא אמר לי שהוא צריך לחשוב על זה ובטח שאחרי היום..
אחרי המשפט הזה הייתי בשוק,הדבר היחיד שחשבתי עליו,זה שהוא בגד בי,ועם מי ?! עם נועה פלדמן.
הלכתי עם שיר להתקלח,סיפרתי לה הכל מה שאני מרגישה,והתחלתי לבכות,בכיתי והבכי לא עצר,בכיתי משהו כמו קרוב לחצי שעה,לא הפסקתי להגיד את המשפט "אני לא מאמינה שהוא עשה לי את זה..."
לשיר היה נמאס והיא התקשרה לדורון ושאלה אותה אם אבידן היה עם מישהי בהפסקה.
ודורון,לא האירה את מצבי,היא אמרה שנשאל את נועה.כשהיא אמרה את זה,פרצתי בבכי ובצעקות,הייתי פשוט בחרדה.
החלטתי להתקשר לאבידן ולשאול אותו מה זאת אומרת שהוא צריך לחשוב ובטח שאחרי היום..
אז התקשרתי,שאלתי והוא אמר כלום עזבי,ואמרתי לו מה עזבי ?! מה קרה היום ?
ככה לפחות איזה 10 פעמים,עד שהיה נמאס לו הוא צחק ואמר "שיר לא קרה היום כלום באמת !"
פרצתי בבכי בכי שקט וניסיתי שהוא לא ישמע,אך הוא שמע,והוא במקום לעודד אותי צחק,זה היה הדבר המעליב ביותר שעשו לי בחיים.
מרוב קריזה צעקתי עליו "אבידן,אני לא מאמינה שאתה עושה לי את זה,אני פה יושבת ובוכה ואתה צוחק עלי כמו מגעיל !"
והוא אמר לי "אני צוחק מדורון..כי אני מדבר איתה"
המשכתי לבכות,הוא אמר לי "שירוש דיי,לכי לישון,יש לך אימונים מחר.אנחנו נפגש מחר ונדבר מחר."
נמאס לי כבר ולכן הלכתי לישון.
כשחזרנו ביום שני ה9 ביוני,הגעתי הביתה והרגשתי אבן שירדה לי מהלב.
לקראת הערב,אבידן התקשר אלי ואמר לי שהוא רוצה לבוא אלי ולדבר איתי.
הוא הגיע,ברגע שפתחתי את הדלת,הוא קפץ עלי,חיבק אותי וגם השפתיים שלנו נגעו נגיעה עדינה אחת בשנייה.
עלינו למעלה,הוא חיבק אותי עוד קצת וגם נישק אותי,אבל היינו צריכים לדבר,הייתה לי הרגשה שזה הולך להיגמר.
והוא אמר שהוא הגיע להחלטה הזו לפני שעה בלבד,הוא התחיל לגמגם,לעצור העיינים שלו נצצו.
הוא אמר לי אני לא חושבת שאני יכול להמשיך להיות איתך אחרי מה שאמרת לי ביום חמישי.
כבדתי את ההחלטה שלו,העיניים שלי נצצו,הוא לא יכל לראות אותי ככה,וחיבק אותי חזק,ואני בכיתי לו בין היידים.
אחר כך הוא אמר לי שהור רוצה שנשאר ידידים ממש ממש טובים,שנפגש מדיי פעם.
הרעיון מצא חן בעיני,והוא הבטיח לי שהוא ישב לידי באוטובוס בדרך למחנה קומן,ושהוא ישמע איתי מוזיקה.
כשהגענו לתינה המרכזית בת"א,איפה שהיינו אמורים לאסוף אותנו למחנה,באתי להגיד לו שלום ובדיוק נועה פלדמן הגיעה,אז הוא אמר לי "יופי תודה רבה באמת הרסת לי הכל ".
ממש נעלבתי,עליתי לאוטובוס התיישבתי ושמעתי מוזיקה.
אחרי שעה נסיעה ראיתי אותו את נועה פלדמן יוןשבים אחד ליד השניה הוא מלטף לא את הרגל ומחייך אלייה.
פשוט לא יכולתי להתאפק יותר התחלתי לבכות,בשקט כשאף אחד לא שמע או ראה.
דיברתי עם שיר באס אמ אסים,היא קצת עודדה אותי למרות שרציתי כ"כ הביתה.
ואז,אמא שלי התקשרה,סיפרתי לה הכל,והיא אמרה לי להפיץ לכולם שאיתו אני גמרתי והוא יצא ממש זבל,היא אמרה שצריך להוציא אותו כמה שיותר מגעיל.וזה מה שעשיתי.
חייכתי צחקתי,אבל למרות זה הייתי חייבת לקחת את הפלא של נועה,ושם ראיתי שביום שלישי הוא קבע איתה שהוא ישב לידה באוטובוס,ואז אמרתי לעצמי,אז אתה קובע עם שתיים והולך לאחת אהה?!
במחנה ייבשתי אותו,כל מה שהוא שאל אותי עניתי לו בייבוש,הלכתי לבנים אחרים הייתי איתם צחקתי איתם והיה ממש כיף..הוא הבין שאני לא רוצה לדבר איתו.
חזרנו מהמחנה ובבית חיכה לי האייפון שלי !! כן הוא הגיייע !!
חחחח אז התחלתי לשחק איתו.
יום למחרת,הייתה אליפות מכבי,וגם הוא היה שם וגם היא.
לא דיברתי איתו מבט לא שלחתי אליו.
המאמנים שלי ידעו הכל,וגם החברות שלי.
ולאור זה,ערן לא הפסיק לחבק אותי כדי שאבידן יסתכל,וגם הוא הלך ונתקע בו,ואייי זה היה מחזה ממש מצחיק x D
ושיר מילברג הוא דיבר איתה בהצבות ושאל אותה מה קורה ובו זמנית הוא גם נתן לה מכה בכתף,אז היא נתנה לו מכה בכתף ואמרה לו,אל תיגע בי !
כולנו ממש הראנו לו שהוא יצא זבל הזבלים !
כל התחרות הוא הסתכל עלי,קלטתי את המבטים שלו,גם אחרי איזה משחה אחד אני לא יודעת אם דיימינתי לעצמי או לא,אבל הוא אמר לי "כל הכבוד",ולא עניתי לו.
ההורים שלו התחילו להסתכל עלי במבט מגעיל,של "למה את מתנהגת ככה"..
אני מקווה מאוד שהבן שלהם סיפר להם מה אני עברתי ואיך סבלתי ממנו,ואם לא?,הם כבר ידעו בסוף לבד..
מאז,אני רק מנסה לשכוח,כמה שיותר רק לשכוח,והאמת,שאמנם זה קשה,אבל זה הולך דיי טוב.
ותאמינו לי,הוא עוד יקבל את שלו המניאק הזה.
עוד כמה ימים אני טסה לקפריסין וגם הוא טס וגם נועה פלדמן,אבל אני כבר יהיה עם החברות שלי וגם עם הבנים,ואני חושבת שהולך להיות ממש מצחיק..
אני כ"כ מחכה לתחרות הזו ויש לי הרגשה שאני הולכת להנות !
אז זה הכל,עידכנתי כי הייתי חייבת ..
חופשה נעימה לכולם,ולסיום כמה תמונות מהמחנה :
חחח אני : ]
כמה תמונות ממקס ברנר עם החברות : ]
אנננני :]
חחחח סטומצ'י ( :
אעאעאעאעאע : ] חחח תמונה קרועעעה .
אני יאליי ונוניי : ]
שייה ויאללי : ]
אאאננננני ( :
ולסיום - החברות הטובות ביותר - אני ושייה שלי,אני אוהבת אותך 33>
תודה על הכל נסיכה שלי,את האחת והיחידה 1 #
מקווה שאהבתם,שירקלה : ]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
