השופטים שלחו אותי ללמוד על אבולוציה מתכנסת ומתבדרת. היה עדיף שהייתי לומדת לפני, וגם עדיף היה שהיינו עושים את האנליזות שאנחנו עושים עכשיו לפני. בכלל היה עדיף אם היינו יודעים את התשובה בצורה מבוססת לפני, אבל לא כך היה.
אבולוציה מתכנסת היא תהליכים שקורים במקביל במינים שונים ובסופם מתקבל איבר עם פונקציה דומה, כמו הגפיים שלנו ושל החרקים. יש הרבה מינים ביננו ובינם שאין להם גפיים ולכן המסקנה היא שהגפיים התפתחו במקביל. אבל באה הגנטיקה ומראה כי מעגלי הבקרה המארגנים את צמיחת הגפיים מכילים את אותם הגנים עם אותם קשרים אצלנו ואצלם, דבר המרמז על תוכנית קדומה שאנחנו אימצנו לגפינו, והם אימצו לגפיהם. זוהי אבולוציה מתבדרת או הומולוגיה עמוקה - היו היה אב קדמון לנו ולחרקים, ולאב הקדמון היתה תוכנית גנטית שגרמה לצמיחה איבר בולט כלשהו. עברו מיליוני שנים של אבולוציה, אנחנו נפרדנו מהאב הקדמון ומהחרקים, ובאיזה שהוא שלב באבולוציה של הדגים (בעלי החוליות הקדומים ביותר) הועתה לשימוש התוכנית הקדומה והנה - סנפירים. שינויים בתוכנית, והנה רגלים, עוד קצת שינויים וכנפים. באותו אופן -בחרקים.
אז במקרה של המערכת שלנו אנחנו לא יודעים להגיד אם זאת אבולוציה מתכנסת או מתבדרת, לא בצורה משכנעת מספיק, ועכשיו ברור לי מה צריך לעשות כדי לבדוק את זה בצורה יותר סיסטמטית, וכל כך ברור שאני לא מבינה איך לא עשינו את זה קודם.
התשובה פשוטה: כי לא הבנו כמו שאני מבינה עכשיו את האפשרויות. יש אנשים שלומדים לעומק ולרוחב לפני שהם מתחילים לפתור, ויש כאלו שלומדים תוך כדי את מה שהם חייבים ללמוד כדי לענות על השאלה שהם מנסים לפתור. אני מהסוג השני. יש לזה יתרונות וחסרונות ועכשיו אני בתוך התהליך הלא קל של הלמידה. כל רגע נראה לי שכל מה שעשינו הוא מגדל קלפים מתפרק. אבל ניסיון העבר גורם לי לקוות שלבניין הזה יש דווקא בסיס חזק ואם ננענע אותו הוא דווקא יתייצב. נחיה ונראה, אני מקווה.