יומיים לפני שמכבים את האור אני רוצה להגיד לכם שלום ולהגיד שוב, שאני ממשיכה שם:
https://motsylax.blogspot.co.il/
מוצילקס הוא השם של הסנורלקס שלי (מפוקימון גו) שנקרא על שם מיטנס זצ"ל.
היה מדהים כאן. באמת מדהים. קיבלתי מהאנשים שפגשתי במקום הזה כל כך הרבה אהבה, תמיכה, חוכמת חיים תובנות ומה לא. אי אפשר להגזים בתיאור של כמה טובים השכנים בעיני, מאז דצמבר 2003 ועד היום, 14 שנים. אפילו אני לא הבנתי כמה.
חזרתי אחורה לפוסטים הישנים בכל פעם שרציתי להזכר איך הרגשתי אז וזה יותר חזק מתמונות.
הפוסטים והתגובות שמורים על המחשב שלי ואפילו בענן. אני לא חושבת שאעביר אותם לבלוג החדש. אין לי כרגע זמן לעשות את זה ואני חושבת שאם ישרא יסגר סופית והאתר יעלם, זה בסדר שמה שישאר מהבלוג שלי ישאר רק אצלי ואתחיל מחדש ממקום אחר.
נעמתם לי מאוד. מקווה שגם בכם המילים שלי נגעו והביאו לכם משהו טוב, בי המילים שלכם התחילו תהליכים משמעותיים וניחמו וחיזקו ועודדו ועשו הבדל גדול. תודה רבה על הכל! אם עברתם לבלוג אחר ועוד לא השארתם לי את הלינק, בבקשה עשו זאת בתגובות, כאן או שם העיקר שהקשר לא יתנתק.
זה נגמר זה עבר זה פשוט אולי
חול הזמן שזרם בין אצבעותי
נפגש נתרגש, לב אוהב אינו טועה,
כמו אל ים נזרום נזרום
נבקש עד שנגיע וניגע אל החלום.
אוקי, זה קצת צ'יסי מדי והסוף לא ברור, אבל פעם אהבתי את השיר הזה מאוד.
היום אני אוהבת את המוזיקה ששגיא שומע, לינקן פארק, IMAGINE DRAGONS וכו'. אני יודעת באיזה מצב רוח הוא לפי השירים שהוא שומע. המוסיקה לא השתנתה כמעט בשנים האחרונות בעיני, רק הלהקות והזמרים השתנו.
נמשיך לדבר במקום אחר, אם תרצו. להתראות!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: