I DIE, IF YOU DIE

בחמישי, הודיעו לי על זה. שמחתי. עכשיו, אהיה בחיל לבן. יותר איכותי. מגניב שכזה.
הקורס הסתיים בשלום, למרות שהיה מעצבן. כי דפקו אותי עם מורה דתי כזה. רע. הוא תמיד העיר לי ולחבר. הוא טיפש. הוא לא שם לב, אבל הוא מעליב. הוא הכשיל אותי, כביכול, אבל בשיעור האחרון הגיע האור. הגיע מורה מחליף. רוסי. לא שהייתי רע לפני זה, אבל בכל זאת. נתתי את כל כולי. הייתי טוב. הוא העביר אותי. טוב שכך...
חוץ מזה, הקורס היה שיט. כן, שיט ענק. חבר'ה תת-רמה, לא איכותיים. איפה הם גדלו, אני שואל? היו בקושי 2% של אנשים נורמליים בקורס הזה... כל אחד יותר מתלהב מהשני. שמעתי שבחיל האויר יש משמעת גבוהה מאד. זה טוב. זה אומר שיש שם קבוצת איכות. אנשים נורמליים. מגניבים. לאוכלוסייה שכזו - אני נמשך. כיף להיות בחברתם.
בסוף הקורס, קיבלתי תג שכזה. מצוייר עיגול רדיואקטיבי... ^^
לפני כמה ימים חבר טוב התגייס. הוא טירון... יש לו עוד הרבה מה לעבור...

ביום שני, אני מתחיל בחיל הלבן. לא יודע כמה שעות אהיה שם, כי בשלישי - יש לי ניתוח קטנטן. בבוהן... אז חייבים לשחרר אותי. זה אומר שמשלישי עד מי יודע מתי, יהיו לי "ג"לים!!! זה טוב!!!
ביום שני, לא רק שאני מתחיל חיל חדש, אני גם גודל. ביום שני, אהיה בן 19...
אני רוצה בס וגיטרה חשמלית - שמאליים!!! מי קונה לי???

כמובן, אף אחד...

משהו אחר לחלוטין...
לפני כחודש, החברה הזמינה לי אלבום של סאוסין ב"אוזן השלישית". הם צילצלו אליי ושימחו אותי בידיעה שהאלבום כבר מצוי!!! מה שכן הוא שאין לי כסף. רק לחברה יש (היא עדיין מתלבטת מה לקנות לי ליום ההולדת שלי)..

לסיום, תמונה מאד מעניינת (לאלו עם הדמיון המפותח יותר)...