למרות שאני באמת, באמת רוצה לישון, הייתי חייבת לכתוב את הקטע הזה:
את משגעת אותי, נערה.
למה את כזאת קטנה?
בת 17, נערה.
אם רק היית יותר גדולה.
את לא אוהבת כל מה שאני עושה, נערה.
יש לך ביקורת על כל מילה.
אם היית פחות משחקת, נערה,
אם רק היית קצת מבינה.
תתרכזי בי קצת, נערה,
הייתי רוצה לדעת אם אותי את רואה.
כואב לי לדעת שלא, נערה.
רק תתני לי לנשק אותך, בבקשה.
~
אתה לא מקסים כל עוד אתה לא מוכן לבוא להעביר אותי למיטה.
אתה לא מקסים כל עוד אתה לא מוכן לחבק אותי.
אתה לא מקסים כל עוד אתה מציק לי.
אתה לא מקסים כל עוד אתה מזכיר לי שאני בת 17.
אתה לא מקסים כל עוד אתה שומר את הקשר שלנו בסוד.
אתה מקסים כשאתה אומר שיום אחד עוד תעביר אותי למיטה.
אתה מקסים כשאתה שולח לי חיבוקים וירטואלים ענקיים.
אתה מקסים כשאתה מנסה להציק לי בצורה כזו חמודה.
אתה מקסים כשאתה למרות זאת מדבר איתי בצורה הוגנת.
אתה מקסים כשאתה שומר את הקשר שלנו בסוד, כדי שנוכל להמשיך לדבר.
בכללי אתה מקסים, אבל אתה לעולם לא תדע.