אז רציתי לכתוב לנושא החם, הבלוג שלי כמעט בן 10 אבל דל ביותר, הן בפוסטים והן בחשיפה.
תמיד שמרתי על פרטיות גבוהה כי אני באמת כותבת כאן ממש מהלב, בלי בקרה בכלל, אולי זה צריך להשתנות (לפחות ברמת הבקרה).

לא מצאתי קטע טוב מלפני שנה, כי אני כותבת מעט מאוד, אבל במקום זה עברתי על פוסטים ישנים ואני חייבת לומר, ב-2004 הייתי מיזנטרופית קשה, אפילו גארי יורופסקי היה עלול להירתע :)

אני שמחה שעבר לי הרבה מזה. כן, אני לא הטיפוס הכי חברתי בעולם, אבל פיתחתי יותר חמלה לזולת. גם ברמה התפעולית הפכתי ליותר נחמדה ומנומסת, אני פשוט רוצה להיות טובה. אפילו מושלמת אם אפשר.

אז לעדכון התקופתי:
עוד בין שלושה שבועות לחודש וחצי בעלי לעתיד אמור לנחות במחוזותינו, ואני מתרגשת ואתרגש מאוד. יש לי עוד דברים לעשות לפני שיגיע, החשוב ביותר זה למצוא דירה נחמדה.
עד הגעתו זה לא הרבה זמן, גם אם זה יקח חודשיים, הרי חיכיתי לו 29 שנה. אני מתרגשת עד כדי דמעות כשאני חושבת על זה, האמת. הוא גורם לי להרגיש שנפשות תאומות קיימות.