ולמה זה נופלות כנפיך בשעה שאנו מרחפים מעל כוכב יפה זה-
הירוק והנורא מכל הכוכבים אשר נקרו לנו במעופנו? פרחיו הזוהרים ידמו לחלומת - אך הרי-הגעש השופכים
את חמתם נראים כתשוקותיו של לב רוגש.
אגאטוס: וכאלה הם באמת- ובתמים! כוכב פרא זה - חלפו כבר שלוש מאות מאז ספקתי כפי ושפכתי דמעותי לרגל אהובתי - מאז
בראתי את הכוכב הזה במאמר שפתי - מאז הולדתי אותו במחי כמה פסוקים יוקדים. פרחיו הזוהרים הם באמת היקרים שבכל החלומות
אשר לא הוגשמו, והרי-הגעש המשתוללים על אדמתו הם באמת תשוקותיו של הרוגש והמחולל שבלבבות.
"כוחן של מילים"- אדגר א. פו
אלא איך.
או להפך..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
