the_everlasting
|
 כינוי:
the_everlasting בת: 32 ICQ: 450765749  תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2010
טיפ לגברים
מגניב לאללה- בזמן שאני מתפתלת על מיטתי מכאבים ומחכה עד שהכדור הארור יתחיל סוף כל סוף לעשות את עבודתו, החבר היקר שלי אוכל במסעדה עם אביו ואחותו. איך אני יודעת על כך?-טרם יציאתו הוא התקשר אליי. אני (בקול גוסס) "הלו?" הוא "מה נישמע?" אני "לא טוב. כואבת לי הבטן בגלל המחזור" ..... "אלכת משהו לא טוב?" טיפ לעתיד- אם אתה לא מקשיב לבחורה-לפחות אל תתן לה להבין זאת.
כןןן... היו זמנים ובהם רק הייתי אומרת שאני לא מרגישה טוב הוא היה ישר רץ אליי בלי שאני אבקש. אך מאז עברו הרבה דברים כמו 9 חודשים של צבא, וכנראה פגישות רק בסופ"שים נהיו סוג של הרגל למרות שעכשיו הוא יעשה יומיות.
********
מסקנה בלי קשר-אני רוצה לחזור לכתוב ביומן (אמיתי). כמו פעם.
| |
על (כמעט) הכל ועל כלום
לא כותבת כי יש המון נושאים אשר ניתן לכתוב עליהם. הממ.. אני כהרגלי-פרדוקסלית. 
אךךךך..... תקופת סוף שנה. אחרונה. עדיין לא מצליחה לעכל שעוד פחות מחודשיים אנו מסיימים להיות תלמידים. *אבל על זה אני אדבר כשאסיים באמת את הבית ספר :) *
תקופת לחץ. מגבירים את הקצב כמו קרוסלה. מתכונות, עבודות גמר, בגרויות והופה-מסיבת סיום! ואפילו לא נצליח להבין איך לעזאזל עברו להם ככה חודשיים ואפילו לא הרגשנו. וזהו, אחרי בגרות אחרונה (כי אחרי מסיבת סיום עדיין יש בגרויות, עד כמה שזה מטומטם), אנחנו כבר בוגרי בית הספר אורט אפרידר, אשקלון. כל אחד ילך לדרכו. מישהו יתגייס אחרי מספר ימים, מישהו יטוס לחו"ל (כמוני), מישהו יעבוד עד לגיוס (שוב, כמוני). לכל אחד יהיו חברים חדשים, עיניינים אחרים. אולי חברויות מבית הספר למספר אנשים עדיין ישארו ויחזיקן מעמד עוד מספר רב של שנים. זוגות ימשיכו את דרכם או יפרדו זה ומזה. פשוט לא יאומן. ניראה לי יקח לי זמן לעכל את כל העיניין. נכון לעכשיו כשעוברת לי המחשבה "יווו! עוד מעט מסיימים בית ספר. לתמיד!" ישר עונה הקול בראשי "מה?! אין מצב! אי אפשר לסיים בצפר". חחח הילדה שבי מצחיקה אותי לפעמים. אך.. תמיד כיף להישאר קצת ילד. *פוסט קצת.. לא ברור הייתי אומרת*
בקיצור-נחזור לבגרויות. עכשיו תקופת לחץ, וכמו בכל תקופת לחץ (למרות שזאת היא התקופה של סופר לחץ שעדיין לא היה לי כמוה בחיים) אני שוב ושוב משחזרת בראשי את כל הדברים ש i must to do ואז בפאניקה שואלת את עצמי when the hell i will do it?! ומתבכיינת לכל בהסובבים אותי שהחיים בזבל ובא לי למות. אבל כמו תמיד, בסופו של דבר אני מתמודדת כמו ילדה גדולה. ואין, פשוט אין על הרגשת הקלה אחרי שאתה מסיים עם כל הלחץ והמטלות!.
וגם, לפי חוקי מרפי שכל כך אוהבים אותי (בני זונות!) כרגיל בתקופת לחץ, כשאתה רק רוצה לסיים עם הכל כמה שיותר מהר וכמה שיותר טוב - מתחילות כל הבעיות כמו: פיתאום להיות חולה כאשר יש לך 3 מתכונות יומיים ברצף. ודווקא אז אתה חולה. ואז אתה נימצא בלחץ עוד יותר חזק כי עליך להשלים את כל המתכונות תוך כדי שיש לך לו"ז כזה שאין אפילו הזדמנות לנשום!.
עוד דוגמה- דווקא ביומיים המסכנים והלא קלים בכלל בהם הייתי צריכה להתרכז כל כולי בללמוד את כל החומר בפסיכולוגיה למתכונת- דווקא אז פיתאום נהייתי מתוסבכת עם עצמי. דיכי, מחשבות המציפות את הראש בנושא שהוא בטח לא לימודים.... קיצר בדיוק מה ש"הייתי צריכה"!. מרפי-תמות עם החוקים שלך!
אני חייבת להוסיף שראיתי עכשיו (סוף כל סוף) סרט "מבט מגם עדן" וזה הוסיף לי חומר למחשבה על החיים. לבינתיים שתי מסקנות:
1) כמה רוע יכול להיות בבנאדם?! להרוג אנשים תמימים רק כדי לספק את התקפי הID (אני הסתמי לפי פרוייד) זה דיי מטורף!. ויש אנשים כאלה בעולמינו. לצערי.
2) החיים קצרים. אף אחד לא יכול לדעת מתי הם יגמרו. אתם יכולים לשבת ולתכנן תוכניות לעתיד הקרוב והרחוק, לחכות לפגישה אליה השתקקתם מזה זמן רב, לחשוב עד כמה שאתם מאושרים וכו' ובום-אחרי 5 שניות אתם רק גוף חסר רוח. לכן, צריך לדעת ולהתחיל כבר עכשיו לנצל כל רגע, כל שניה בחיים שלכם כאילו היא האחרונה. רק שתמיד עניינה האותי השאלה- איך עושים זאת!?
פה אסיים. לילה טוב :)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
