תרדמת המרמיטה

אינני אוהבת את יוֹם-דממה-דקה.

אני מאחלת לי, לשנה החדשה,

שאוכל לשאול את עצמי, לפני שאני מתכננת לעשות משהו-

"האם אני בטוחה שאני עושה את הדבר הלא-נכון?"

ובכך תהיה לי נחמה.

מה שהיה הוא שיהיה

אין חדש תחת השמש

דור הולך ודור בא

והארץ לעולם עומדת.

גם זו נחמה.

חשבון נפש:

לפעמים ניעורה בי תחושה-

תלחץ כבר על הכפתור האדום

נו,

תלחץ.

סליחה.

על עלבונות

יהירות

אי רגישויות

והעדר-חסד,

קטנים כגדולים.

בעידן הווב 2.0 כל מה שאני צריכה עכשיו זו שורת נושא/סטטוס ואז אני ארשום-

מבין הצללים זה שוב מזדחל.

(זה הפונט של עצמיק'ה, לא?)

פיטר הכריז על הפסקה. נמאס לו. מתכנס בעלבונו, ואין לו כוח לדרמות. אני כמעט מבינה אותו.

לא בגלל זה הצללים לוחשים לי(בלחשננית)"בּוֹאִי".