' שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים

מאין יבוא עזרי, עזרי מעם ה'

עושה שמיים וארץ, אל ייתן למוט רגלך
אל ינום שומרך הנא לא ינום ולא יישן -

שומר ישראל, ה' שומרך, ה' צילך

על יד ימינך. יומם השמש לא יככה,

וירח בלילה. ה' ישמורך מכל רע,
ישמור את נפשך, ה' ישמור צאתך ובואך

מעתה ועד עולם מעתה ועד עולם. '

אף פעם לא תיארתי לעצמי שאצטרך לכתוב פה על דברים מהסוג הזה.

המוח מחוק, הזיכרונות באים והולכים, ולאט לאט אוכלים אותי מבפנים.

אני לא מצליחה לעכל את זה, אני פשוט אוסרת על עצמי לקבל את זה

התכחשות, הלם, כאב ועוד אינספור רגשות לא מפסיקים למלאות אותי..

אני מלאה כולי בתקווה להתעורר בבוקר ולגלות שזה היה לא יותר מסיוט.

הייתי רוצה אותך כאן, לידי, מחייכת את החיוך היפה הזה שלך, אמיתי כזה.

הייתי רוצה לנצל כל דקה כדי לחבק אותך, לצחוק איתך, פשוט להיות איתך.

הייתי רוצה שנשב לנו ביחד וניזכר בזמנים הטובים שהיו לנו, המדהימים האלו.

הייתי רוצה לשנות, לחזור בזמן ולהגן עלייך, לשמור עלייך כמו אחותי הקטנה.

הייתי רוצה שתבואי, ונצחק על זה כאילו שזה מעולם לא קרה לך. הייתי רוצה...

אני מחכה לראות את החיוך שלך שוב מחכה לי כל בוקר, ולומר לך תודה לאה.

תודה לך על מה שאת, על מי שאת ועל מה שאת נותנת לכולנו, את מדהימה.

את תמיד היית, ותמיד תישארי בלב של כולנו.

אנחנו אוהבים אותך לאה