"24/4/34
יומני היקר נכון שעשיתי את זה אבל תראה לא יכולתי לעמוד מול האיש הזה שנגע באשתי כול הזמן שהיה עירום בצד שלי של המיטה פשוט לא יכולתי מאיפה הייתי אמור לדעת שרצחתי את סגן ראש הממשלה?! יומני היקר אני לא מבין אותם פשוט לא מבין טוב יש לי עוד מעט עוד חקירה חייב לעוף ביי"שלום קוראים לי סטנלי פרנק במקור פרופסור לביולוגיה כנראה שעכשיו אני מה שקוראים לו רוצח לא שבחרתי במקצוע הזה זה פשוט הגיע עיניין של רגע אתם יודעים איך זה טוב בעצם אתם לא כול כך יודעים אתם בטח מבולבלים גם אני מבולבל בואו נעשה שניה סדר קטן בכול הסיפור נתחיל מההתחלה
הכול התחיל ביום שנולדתי 5/6/1904 נולדתי לזוג הורים בואו נגיד לא הכי מוצלחים בעולם אמא שלי הייתה עקרת בית ואבא שלי היה סנדלר שיכור רודף זונות וזה התאים למקום כי נולדתי באמסטרדם וגרנו ממש ליד רובע החלונות האדומים כשאבא שלי היה רואה את כול הנרות האדומים ברובע הוא היה כמעט בוכה מרוב אושר שנאתי את המקום הזה פשוט תיעבתי אותו וכך גם אמא שלי היא נסתה להתרחק ממנו כשהיינו עם אבא שלי. אבל היא לא הצליחה להחזיק אותו רחוק משם להרבה זמן יום אחד הוא חזר הביתה באמצע הלילה אמא שלי חיכתה לו ראיתי הכל מהחדר ידעתי שמשהו מוזר קורה אמא שלי התחילה לצרוח עליו ולתת לו מכות עם מגבת פתאום הוא שלף סכין מהכיס לא הבנתי מה הוא הולך לעשות ספרתי עד שלוש מהרגע שהוא הוציא את הסכין 1 צלקת בפנים 2 דקירה בבטן 3 באיטיות רבה ובעינוג הכניס לה את הסכין בלב לא רצתי אליה לא כלום נשכבתי במיטה ובכיתי קצת הייתי רק בן 6 כשכול זה קרה.
בגלל שההורים שלי היו חסרי כול ידע וחיו כאלה חיים גרועים לא רציתי ליהיות כמוהם השקעתי בלימודים קראתי הרבה עשיתי הכול כמובן שגודלתי אצל דודה שלי בגלל שאני לא יכולתי לגדול אצל אלכוהוליסט רודף זונות. אתם בטח חושבים איזה מסכן בטח הייתה לו ילדות קשה אז זהו שדווקא לא אז נכון שהכול נראה שחור אבל אני לבשתי משקפיים ורודות.
בואו נגיד שאני לא רוצה להזכר כול כך בילדות שלי בואו נחזור להווה אבל זה חברי הטובים יהייה בפרק הבא